בחריין ואיראן הסכימו על צעדים לקראת חידוש היחסים ביניהן. בכך, בחריין - הניצית ביחסה לאיראן לאורך השנים - היא האחרונה ממדינות המפרץ המחדשת את יחסיה הדיפלומטיים עם הרפובליקה האיסלאמית. שר החוץ הבחרייני, שביקר פעמיים באיראן בחודש האחרון, סיכם עם מקבילו גם על הפשרת כספים איראניים שהוקפאו ב-2016, עת בחריין ניתקה את יחסיה עם איראן בעקבות ההתקפות על הנציגויות הסעודיות באיראן.
התחמממות היחסים בין המדינות היא לכאורה אירוע שולי. אולם, היא בעלת משמעות לא רק בשל יחסיה הקרובים של הממלכה הקטנה עם ישראל, יחסים שקדמו לחתימה על הסכמי אברהם: בחריין היא גם מקום מושבו של הצי החמישי האמריקאי, והיא מרכזית בבניית המערך הביטחוני האמריקאי שנועד להתמודד עם איראן.
היחסים בין איראן לבחריין לא צפויים להיות חמים ולבביים. עבור בחריין, בעלת הרוב השיעי שבו שולט מיעוט סוני, איראן היא עדיין האיום המרכזי. בכירים איראנים לא פעם הצהירו כי בחריין היא למעשה חלק מאיראן ("המחוז ה-14") והרטוריקה הלוחמנית האיראנית החריפה לאחר שבחריין חתמה על הסכם נורמליזציה עם ישראל.
אם כך, מה מניע את בחריין לנקוט את צעדי ההפשרה הללו כעת? ראשית, המזרח התיכון נמצא בעיצומו של דטאנט. מדינות ערב מתקרבות אחת לשנייה, ובמקביל לאיראן ולטורקיה. רק בחודש האחרון בחריין וקטאר החזירו שגרירים לראשונה מ-2017, איראן ומצרים מנהלות מגעים על חידוש היחסים ביניהן וטורקיה וערב-הסעודית מהדקות את הקשרים הביטחוניים ביניהן. שנית, בחריין חשה כנראה בטוחה יותר לנקוט צעד זה לאחר שערב-הסעודית, פטרוניתה, חידשה את יחסיה עם איראן בשנה שעברה, ולאחר שבחריין חתמה על הסכם ביטחוני-אסטרטגי עם ארצות-הברית המשדרג את היחסים בין המדינות. שלישית, בחריין מבינה את יחסי הכוחות באזור הנוטים בבירור לטובת איראן, ולכן מבקשת את קרבתה. הצורך המיידי הוא הפחתת מתיחות אזורית, גם בשל התמשכות מלחמת חרבות ברזל והסכנה כי הקונפליקט יתרחב ויגיע לפתחן של מדינות נוספות.
מדינות המפרץ חוששות מאיראן ומשלוחיה - ובצדק רב. איראן מבקשת לשקם את היחסים הדיפלומטיים עימן, גם כדרך לשבור את חומת הבידוד סביבה, ובמקביל נוקטת בהפחדה, חתרנות וטרור כדי לפגוע עוד ביציבות הערבית. ההתקרבות האינסטרומנטלית של מדינות המפרץ לאיראן היא חלק מגידור סיכונים מסורתי מצידן, המשקף את קרבתה הגיאוגרפית של איראן אליהן ואת עליונותה הצבאית עליהן, ובמקביל את הצורך התמידי שלהן להסתמך על כוחות חיצוניים להגנה. חידוש היחסים בין בחריין לאיראן, כשלעצמו, אינו סיבה בגינה בחריין עלולה לפגוע ביחסיה עם ישראל. אולם, הוא מוסיף ללחצים קיימים ממילא שהתגברו בשל המלחמה. לחצים אלו, המגיעים מקרב המיעוט הסוני אך בעיקר מקרב השיעים, הביאו את בחריין לצנן, אם כי לא לנתק, את היחסים עם ישראל.
המרחב הערבי החלש מנסה להתמודד עם איראן על ידי פיוס והתעצמות במקביל. בכל מקרה, הלחצים מכיוון איראן על המדינות כדי שינתקו את יחסיהן עם ישראל צפויים לגבור. לתשומת לב הדרג המדיני.
ד"ר יואל גוז'נסקי הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, אוניברסיטת תל-אביב, וב-Middle East Institute, ארה"ב
בחריין מבינה את יחסי הכוחות באזור, הנוטים בבירור לטובת איראן, ולכן מבקשת כעת את קרבתה
