"הייתי בזירת הרצח של הילדה רוז פיזם או בזירות פיגועים של צעירים שרק יצאו לבלות ומצאו שם את מותם. זה קשה מאוד לנפש", מספר קצין בכיר בדימוס. "זירת רצח על רקע פלילי בין עבריינים, לא דומה לאירוע שבו שוטרי סיור נכנסים לדירה בהרצליה ורואים ילד בן שש, שאיבד את חייו במכות גרזן. אין שום דבר שמכין את השוטר או השוטרת למה שרואות עיניו שם”.
“זה אירוע שפוצע את הנשמה ופוגש אותך גם אחרי שנים רבות אחר כך", מספר הקצין הבכיר בדימוס על המפגש המטלטל עם קורבנות תמימים, ילדים קטנים שנרצחו במיטתם או בדירתם.
1 צפייה בגלריה
(“מראות שנשארים לשנים ארוכות”. האופניים של ליאם ז”ל, בכניסה לדירה בהרצליה | צילום: יריב כץ)
במשטרת ישראל הבינו בשנים האחרונות כי הם חייבים לתת מענה נפשי לשוטרים שמגיעים לזירות פיגוע, תאונות דרכים או רצח. לסייע למי שראו לנגד עיניהם משפחה שלמה, הורים וילדים שרק כמה דקות קודם עוד היו משפחה מאושרת ברכב, שפשוט נמחקה בין רגע. יש גם את קציני המשטרה שאמורים לדפוק בדלת ולבשר להורים שבנם או ביתם נהרגו בתאונה״.
תנ״צ ערן פיינמסר, ראש מערך חוסן של משטרת ישראל, מסביר כי במשטרה מנסים למנוע פוסט-טראומה מהשוטרים. ״היום המשטרה לא מחכה שהשוטר יקרוס בזירות קשות כמו הדירה בהרצליה", אומר תנ"צ פיינמסר. "אלו מראות שקשה להשתחרר מהם בסיום המשמרת ואף אחד גם לא מבטיח לאותו שוטר או שוטרת שלא יפגשו זירה קשה כבר במשמרת הבאה״.
המענה ניתן בשתי רמות: מענה אישי לשוטר הבודד, ומענה יחידתי.
לשם כך, אומר תנ״צ פיינמסר, נעשית עבודה גם בשגרה שנועדה לשמור על חוסן. "למשל סדנאות עם פסיכולוגים, כדי להתמודד עם מה שראו, כי טראומה היא דבר מידבק״.
בנוסף, כמו באירוע בהרצליה, בו נחשפו שוטרי הסיור למראה הקשה של גופת ילד שעברה פגיעות קשות והרבה דם, מכניסים קציני בריאות נפש לשיחות עם אותם שוטרים, כדי לאבחן את המצוקה בזמן.
לדברי תנ״צ פיינמסר, הגישה במשטרה השתנתה אחרי 7 באוקטובר. "אלפי שוטרים נחשפו למראות קשים במהלך הלחימה בעוטף עזה, בסרטוני הזוועה או בחקירות מחבלי הנוח’בה, שבעקבותיהם בנינו את מערך החוסן לשגרה וחירום״.
המענה כלל הכנסת קציני בריאות נפש לתוך המחוזות. היום, אומר תנ"צ פיינמסר, השוטר יודע שיש לו למי לפנות, או באופן ישיר, למפקדים שלו, לרב היחידה, לפסיכולוג, או באופן דיסקרטי".
כמו כן, המשטרה אישרה שכל יחידה תעבור סדנאות חוסן בחוות מרפא ארבע פעמים בשנה. "השוטרים מקבלים יום טיפולים לגוף ולנפש, ויוצאים מחוזקים. הם מבינים שלא פחות חשוב לתחזק את הגוף והנפש של השוטר, שעובד מסביב לשעון, ונחשף למראות קשים״.
השנה למשל, אומר תנ״צ פיינמסר, השקיעה המשטרה 40 מיליון שקל בתחום החוסן הנפשי, לטובת תגבור אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש.
״השוטרים כמו כלל החברה, כבר לא מתביישים לבקש עזרה מקצועית", אומר תנ"צ פיינמסר. "הם כבר לא חושבים שקציני בריאות הנפש זה לחלשים. לפעמים אנחנו מקבלים אפילו פניות מבנות או בני זוג שמבקשים בדיסקרטיות לבדוק מה המצב של השוטר״.
