הכתובת הייתה על הקיר במג'דל שמס, ולא מדובר בקלישאה במקרה הזה. התושבים התעייפו ממציאות המלחמה, שכפתה עליהם בתשעת החודשים האחרונים שגרת חירום. אחת ממנהלות בית הספר סיפרה שהם התנהלו בחירום יומיומי, אבל אחרי האסון אי-אפשר לדעת לאיזו מציאות חדשה יחזרו הילדים, ובכלל "אולי זה לא יהיה האסון היחיד".
מאות בתים במג'דל שמס ללא מקלטים או חדרי מיגון, הבטיחות בעת מלחמה לא מקיפה ולא מספיקה לכלל התושבים, שכולם באופן גורף לא התפנו מרצון. זאת מאחר והדרוזים מאמינים שצריך להישאר באדמותיהם איתנים ומאוחדים מול כל איום בשעת צרה. למרות האזהרות והכוננות שהתושבים הפגינו, בזמן אמת יכול היה לקרות אסון עוד יותר כבד אם הרקטה הייתה נופלת בשטח מיושב, מאחר ומדובר בכפר צפוף מאוד, ללא כל תוכניות מתאר או אפשרות לפיתוח והעצמה. לצערי, גם במקרה הזה חוזרים למדיניות ההזנחה הגזענית שמונחת על שולחן ממשלות ישראל לדורותיהן, מדיניות שקיימת כבר שנים, רק מתעצמת ולא מראה סימני תיקון.
14 יישובים דרוזים קיימים בישראל מאז הקמת המדינה, ארבעה יישובים ברמת גולן, וכולם נראים אותו הדבר; תשתיות רעועות, חיבורי חשמל פיראטיים ובנייה לא מוסדרת. הייתי מצפה שמישהו בממשלה ייקח את המושכות ויוביל מדיניות שתעשה קצת צדק עם העדה הדרוזית, למען הברית שנרקמה עם המדינה מאז קיומה, ולמען שוויון שמתבקש שיהיה בלי טובות ובלי נדבות. כאזרחים שווים במדינה שאהבתנו אליה לא התערערה מעולם. יעידו על כך מאות אנשי המילואים הדרוזים שהתייצבו לצו 8 למרות הכעס והאכזבה מהמדיניות שהערימה עלינו סדרת חוקים ותקנות שלא מטיבים איתנו.
כאשר קרה האסון במג'דל שמס, אותם שרים שממשיכים לגרום לפערים קשים בין החברה היהודית לדרוזית, התייצבו לקרוא לפעולת נקם, להסית ולהסלים את המלחמה בחזית הצפונית כתגובה לרצח 12 הילדים. אותה ההנהגה המשיחית היא זו שממשיכה להתוות ולהנציח מדיניות כנגד כל אוכלוסייה ששונה ממנה, מובילה קמפיין הסתה כנגד הצבא וקוראת להסלמת המלחמה; הם קוראים לזה "להחריב את ביירות" אבל חיזבאללה הוא רק תירוץ להחריב את הצפון המופקר, שלעולם לא יחזור לפרוח ולשגשג כפי שהיה.
השרים מהימין שקראו לנקמה ממשית בחיזבאללה, הם אותם שרים שברגעי האמת לא רואים את הדרוזים ממטר. בן גביר וסמוטריץ' הצביעו נגד חוק החשמל שהיה אמור לסייע במיוחד לאוכלוסייה הדרוזית בדרך להסדרת הבנייה ביישובים הדרוזיים. שלא לדבר על תוכנית חומש שלא קיימת, חוק קמיניץ וחוק הלאום שפגעו קשות באמון שבין הממשל לאזרחים הדרוזים.
השבוע שררו זעם וכעס גדולים סביב ביקור ראש הממשלה במג'דל שמס, שם פגש את הורי הנרצחים. כעס בעיקר על ההפקרות בחזית הצפונית אל מול איוב אכזר. תושבי מג'דל שמס, שעברו מלחמות רבות לאורך השנים, מספרים כעת על המלחמה הכואבת ביותר שמשאירה צלקות נפשיות שלא יגלידו לעולם, ועל דור צעיר שחווה את הנורא מכל. ואיש אינו יודע איך ייראה העתיד לאחר שקברו את חבריהם.
השרים מהימין שקראו לנקמה ממשית בחיזבאללה, הם אותם שרים שברגעי האמת לא רואים את הדרוזים ממטר