נמשכת מגמת העלייה בטמפרטורת המים העמוקים במפרץ אילת, כמו גם טמפרטורת פני הים שעולה בממוצע כחצי מעלה בעשור – קצב הגבוה פי 2.5 מהממוצע העולמי. כך עולה מדוח של המשרד להגנת הסביבה שמתפרסם היום. מצב זה מסכן את המערכת האקולוגית במקום ואת שונית האלמוגים.
במי מפרץ אילת נמדדה בימים האחרונים טמפרטורת שיא של 30 מעלות, כשזו השנתית הממוצעת עומדת על 27 מעלות בלבד. בנוסף, בשנת 2023 התפרצה מחלה באוכלוסיית קיפודי הים במפרץ שגרמה לתמותה נרחבת, ולא ברור אם היא תצליח אי פעם להשתקם. לקיפודי הים תפקיד חשוב בניקיון השונית מאצות. בינתיים השונית לא נפגעת מהיעלמותם, שכן האצות נאכלות על ידי דגים.
מומחים מקווים שלא תתפרץ מחלה שפוגעת בדגים הצמחוניים, אבל בשל התחממות הים גובר הסיכוי להתפתחות מחלות שיכולות לחסל אוכלוסיות שלמות של דגים, החיוניים למערכת האקולוגית. מצב זה מדגיש את תפקידם החיוני של הדגים הצמחוניים במערכת האקולוגית ומחזק את הצורך לאסור דיג במפרץ.
ביום שבו מתפרסם הדוח המדאיג, הממשלה מנסה להביא בישיבתה השבועית לביטול מדיניות "אפס תוספת סיכון". מדובר במדיניות שהנהיגה השרה להגנת הסביבה לשעבר תמר זנדברג, שלפיה אין להוסיף על הסיכונים הקיימים כבר על המפרץ. כעת, כדי שחברת קצא"א תוכל להגדיל את היקף שינוע הנפט דרך המפרץ, הממשלה מבקשת לבטל מדיניות זו. המשרד להגנת הסביבה מתנגד למהלך.
פרופ' מעוז פיין מהמכון הבינאוניברסיטאי למדעי הים באילת, ממחברי דוח הניטור על המפרץ, מסביר כי אמנם הממצאים מטרידים אבל לא הכל שחור. במרבית אתרי הניטור נמדדה עלייה בצפיפות אלמוגי אבן, בחלקם אף לרמה שהייתה לפני הסערה שפקדה את העיר ב-2020. עם זאת, אתר הלגונה, האזור שבין השונית לשמורת חוף אלמוג, לא מצליח להשתקם. אזור זה נמצא בהידרדרות מאז 2010 מסיבה שאינה ידועה. "זה סימן טוב שמערכת השונית עדיין יכולה להתמודד עם הפגיעה", מסביר פרופ' פיין, "לראשונה מאז 2017 אנחנו רואים תוספת של מושבות צעירות. האלמוגים מתרבים ונכנסים לשונית".
עם זאת, עליית טמפרטורות הים עדיין מדאיגה את פרופ' פיין. לדבריו, בניסויים מבוקרים שביצעו במעבדה, האלמוגים גילו עמידות לטמפרטורות גבוהות של 32 מעלות. היום, כזכור, אנחנו מתקרבים לשם. ממצאי הניטור מצביעים על הצטברות חנקות (תרכובת כימית) במימי המפרץ העמוקים, שאינם מצליחים להתנקות כבעבר, מה שמאיים על איכות כל עמודת המים במפרץ. "מדובר במצב המסכן את שונית האלמוגים ואת כלל הפעילות הימית במפרץ", כותבים מחברי הדוח.
במטה המאבק בהגדלת שינוע הנפט במפרץ חברים רשויות מקומיות, ארגוני סביבה ובהם החברה להגנת הטבע וצלול, וגם ארגוני בריאות. אלה טוענים ש"הממשלה מפקירה את ביטחונם של תושבי אילת ואשקלון ומקדמת הצעת החלטה שתגביר את הסיכונים לתושבי אילת, אשקלון, אשדוד וליישובים בנגב, הסמוכים לצינור הנפט של קצא"א".
ראש העיר אילת אלי לנקרי הודיע כי אם הצעת המחליטים תעבור, יפעל לשלילה של רישיון העסק של קצא"א, כך שלא תוכל לפעול בשטחי הרשות.
מקצא”א נמסר: “קידום החלטת הממשלה לבטל את מדיניות ‘אפס תוספת סיכון’, שהוטלה משיקולים פופוליסטיים, ללא בחינה מקצועית, היא מחויבת המציאות ואתגרי וצרכי הביטחון של ישראל הוכיחו זאת. החלטת הממשלה מגיעה לאחר בחינה מעמיקה של ועדה מקצועית ששמעה את כל הגורמים ובהם הארגונים הירוקים ואת גורמי המקצוע במשרדי הממשלה שתמכו בעמדת קצא”א. המלחמה חידדה את העובדה שאין תחליף לפעילות קצא”א. נמשיך לפעול לאספקת אנרגיה רציפה לטובת תושבי ישראל”.
