חמש המופלאות של נבחרת ההתעמלות האמנותית הישראלית עלו אתמול למשטח באולם הלה-שאפל בפריז כשהן יודעות שרק ביצוע אדיר שלהן יוביל אותן לפודיום. טעות אחת קטנה בתרגיל המשלב בין הכדורים לסרטים, ואלופות העולם מהשנה שעברה היו מסיימות את דרכן בגמר האולימפי ללא מדליה. בשיא הלחץ הן סיפקו ביצוע אדיר שהעניק להן את המקום השני – מדליה שביעית במשחקים האולימפיים המוצלחים ביותר אי פעם של ישראל, והעשרים במספר שבה זכינו מאז ומעולם.
הדמעות זלגו ללא הפסקה. "כמה זה סמלי: שבע מדליות אחרי 7 באוקטובר. זה ההישג הכי גדול שלנו כעם", אמר מנכ"ל הוועד האולימפי, גילי לוסטיג. ראשי הוועד, לוסטיג ויעל ארד, הודיעו לאחר מכן שבטקס הסיום יישאו את הדגל הישראלי האלוף האולימפי בשייט, תום ראובני, וקפטנית נבחרת ההתעמלות האמנותית, רומי פריצקי. פריצקי, שני בקנוב, הדר פרידמן, אופיר שחם ודיאנה סברצוב סיימו במקום החמישי את התרגיל הראשון, גבולי מאוד לגבי הסיכוי למדליה. אבל אז הגיעה הדרמה הגדולה. בזו אחר זו שורה של מדינות שחלפו על פניהן בתרגיל הראשון עשו טעויות. אחרי הביצוע הנפלא של הבנות מסין היה ברור שהן יזכו במדליית הזהב. הקרב הגדול על שתי המדליות הנוספות היה בין איטליה, בולגריה וישראל. בנות הנבחרת שלנו עלו אחרונות למשטח, עשו תרגיל מצוין וירדו מהמזרן כשחלקן דומעות מרוב מתח.
הן ישבו על הספסל והמתינו לציון של השופטים ביחד עם המנהלת המקצועית של הנבחרת, איילת זוסמן, מי שהובילה באולימפיאדה הקודמת את לינוי אשרם למדליית הזהב. כשהציון הופיע על המסך, החמש החלו לקפוץ, לצרוח מאושר, להתחבק ולבכות מרוב שמחה. דגלי ישראל רבים הונפו באולם. זוסמן רצה לעבר הקהל עם דגל משלה. ראשי הוועד האולימפי נשכבו על הרצפה והחלו גם הם לבכות. האלופה האולימפית מטוקיו, לינוי אשרם, מיהרה לברך.
מי שהפכה את ישראל למעצמה של התעמלות אמנותית הייתה אירה ויגדורצ'יק. לאחר החלפתה היו שתהו אם תהיה בענף המשכיות. היורשת, זוסמן, הוכיחה שהיא כנראה המאמנת הטובה בעולם. תחת הנהגתה הנבחרת רק השתדרגה.
"עבדנו קשה", סיכמה בקנוב את ההופעה ההיסטורית, "אחרי התרגיל הראשון היינו צריכות להתאפס ולעשות את התרגיל השני הכי טוב שאפשר כדי לעלות על הפודיום. הצוות עזר לנו לעשות את זה. בסוף היה הרבה בכי", סברצוב: “זה חלום שהתגשם להיות באולימפיאדה, אבל לזכות במדליית כסף זה לא ייאמן. אני לא מצליחה לעכל. זה מדהים. כבוד גדול. איך עשינו את זה? אנחנו שונות ומשלימות אחת את השנייה כמו פאזל. באנו ביחד וביחד ניצחנו".
אופיר שחם: “אני בהלם. לא מצליחה לדבר. אין לי את המילים. זה היה בלתי ייאמן. כל כך חיכינו לרגע הזה ועבדנו כל כך קשה. בלי הצוות זה לא היה אפשרי. גם הקהל דחף אותנו. הוא היה מטורף. הלחיים כואבות לי מהחיוך”. פריצקי ריגשה: “אני לא יכולה לתאר את התחושות שלנו. זה רגע השיא בקריירה שלנו. אני מודה על כך שעברתי את החוויה הזו ביחד עם ארבע החברות האלה. אני מודה על הדרך הזאת. לקראת התרגיל השני היינו בלחץ, בחוסר ודאות, אבל איילת אמרה לנו בנחת, 'תשכחו ממה שהיה, תתרכזו במה שיהיה, צאו לעשות היסטוריה’. היא מאמנת שיש אחת בדור. היא הייתה האמא שלנו. הכל בזכותה”.
