על אף שעברו כבר יותר מעשרה חודשים מאז 7 באוקטובר, ועדת חקירה ממלכתית לבחינת כשלי המלחמה שנחשבת לאחד המחדלים המודיעיניים והצבאיים הגדולים בתולדות המדינה – לא נראית באופק.
הסיבה לאי-הקמתה של הוועדה הזו היא התנגדותו הנחרצת של נתניהו להקמת ועדת חקירה ממלכתית כל עוד המלחמה נמשכת. נתניהו שב ומדגיש בכל הזדמנות כי הוא מתנגד להקמת ועדת חקירה ממלכתית בעת הזו, ושיש לחקור את הכשלים של 7 באוקטובר רק בתום המלחמה, כדי שהמפקדים והחיילים לא "יהיו עסוקים בלקיחת עורכי דין", כדבריו.
עם זאת, כפי שפורסם ב"וואלה", הוא בעיקר חושש מכך שוועדה ממלכתית, לפי החוק, ממונה על ידי נשיא בית המשפט העליון ושמי שעשויה לעמוד בראשה היא הנשיאה לשעבר אסתר חיות. לכן, הוא ומקורביו מחפשים להמציא מנגנון חקירה אחר – שלא קיים כרגע בחוק – כמו ועדה שתמונה על ידי נשיא המדינה או ועדה פרלמנטרית פריטטית שתורכב מנציגי קואליציה ואופוזיציה, ושתי המצאות חדשות: ועדת חקירה ממלכתית "מיוחדת" או בחירה במשאל עם.
לשכת רה"מ בוחנת בחודשים האחרונים אפשרות ליזום ולקדם חוק מיוחד שיאפשר להקים ועדת חקירה ממלכתית, אך כזו שההרכב והמנדט שלה ייבחרו בהסכמה רחבה על ידי רוב מיוחד של 80 חברי כנסת – ולא על ידי נשיא בית המשפט העליון.
שר הביטחון יואב גלנט הביע תמיכה פומבית בהקמת ועדת חקירה ממלכתית וגם היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, אך נתניהו בשלו. זאת לא הפעם הראשונה שנתניהו מתנגד להקמת ועדת חקירה ממלכתית. כך היה גם סביב ועדת החקירה לאסון הר מירון וועדת החקירה לפרשת הצוללות.
גורמים בכירים בלשכת רה"מ צוטטו אומרים כי הדרישה להקמת ועדת חקירה ממלכתית היא פוליטית ועלולה לגרום להפלת שלטון נתניהו והליכוד.
הקריאה להקמת ועדת חקירה ממלכתית מלכדת את כל מפלגות האופוזיציה, המחנה הממלכתי ולא מעט ח"כים ושרים מתוך הליכוד.
