אימון התדלוק האווירי שקיים חיל האוויר בשמי המדינה בימים האחרונים היה, מלבד חלק אינטגרלי משימור היכולת האסטרטגית של ישראל לפעול הרחק מגבולותיה, גם איתות ברור לאיראן ולכל בעלות בריתה.
בתיעוד שפירסם שלשום צה"ל מתוך האימון נראים מטוסי קרב של חיל האוויר מתודלקים באוויר על ידי מטוסי הראם של טייסת 120, טייסת התדלוק היחידה של החיל, שמושבה בבסיס נבטים בדרום הארץ.
חודש אחרי התקיפה ארוכת הטווח שביצע חיל האוויר בנמל חודיידה שבתימן – במרחק של יותר מ-2,000 קילומטרים, נערכים בחיל לאפשרות של תקיפה נוספת במעגל שלישי – הפעם באיראן. זאת כתגובה אפשרית לפעולת נקם של טהרן – אם תהיה כזו, על חיסולו בשטחה לפני כשבועיים של איסמעיל הנייה, ראש הלשכה המדינית של חמאס, שמיוחס לישראל.
בינתיים, על רקע מחלוקות פנימיות באיראן ולחצים חיצוניים עליה, התגובה האיראנית טרם הגיעה, אבל בחיל האוויר לא עוצרים לרגע את ההכנות.
מטוסי התדלוק הוותיקים מסוג בואינג 707 (שמכונים בחיל ראם), הם כבר בני 40-50 שנה, וחיל האוויר הישראלי נחשב ליחיד מבין צבאות המערב שעדיין מפעיל אותם מבצעית למשימות תקיפה.
בואינג אמנם הפסיקה לייצר אותם, אך היא מסייעת לצה"ל בתחזוקת המטוסים ובהשגת חלקי חילוף קריטיים, שלפי סגן אלוף ע', מפקד טייסת 120, עדיין מגיעים כסדרם.
לצד האימונים הסדירים עם המתדלקים הישנים, סא"ל ע' כבר נערך גם לקליטת מטוסי הבואינג KC–46 החדשים שנרכשו מארצות-הברית וצפויים להגיע במהלך המחצית השנייה של העשור. התוכנית בחיל האוויר היא להשאיר בשנים הבאות את מטוסי התדלוק הוותיקים בפעילות, ולשלב לצידם את מטוסי התדלוק החדשים, שאמנם טרם הגיעו אך כבר זכו לשם עברי למהדרין: "גדעונים". בכך תוכפל למעשה יכולת הפעולה של חיל האוויר במדינות כמו תימן ואיראן, לפחות בעשור הקרוב.
3 צפייה בגלריה
הוותיקים ביותר בכל צבאות המערב. מטוס הראם מתדלק מטוסי קרב באימון בימים האחרונים | צילום: דובר צה"ל
לפני כחודש היה סא"ל ע' מי שהוביל את ארמדת המטוסים הישראליים, שנצפו בצהרי השבת מדרימים מעל מפרץ אילת, בדרכם הארוכה למעוזם של החות'ים בתימן.
"כבר בשעה 1:30 בלילה, כשהכטב"ם של החות'ים התפוצץ בתל-אביב והרג אזרח שלנו, כינסנו הערכת מצב בחיל האוויר, והודעתי למפקד בסיס האם שלנו, בנבטים, שאנחנו מוכנים לפעולה בתימן", שיחזר סא"ל ע' בשיחה עם "ידיעות אחרונות". "מדובר בהליך תכנון לא שגרתי, שכל הצוותים שלנו עמלו עליו משעות הלילה שבין חמישי לשישי, למרות שאת הפקודה הרשמית קיבלנו רק בשישי בצהריים" (הקבינט כונס לאשרר הפעולה בשבת בצהריים מחשש להדלפות – י.ז).
"ידעתי שנצטרך כל ליטר של דלק למטוסי הקרב כדי שישובו בשלום, ולכן בשישי בבוקר הנחיתי מיד להוריד ממטוסי הראם שלנו כל ציוד מיותר, כדי שיהיה מקום לכל מכלי הדלק", סיפר סא"ל ע'. "אפילו השארנו מטוס נוסף בקצה, מלא בדלק, כגיבוי לכל הסתבכות – שלשמחתי לא קרתה".
ההכנות הקדחתניות הללו יכולות לתאר את מה שצפוי שוב בטייסת 120 אם יידרשו טייסי החיל לתקוף באיראן בקרוב. "פעלנו בחום של 40 מעלות בנבטים", תיאר סא"ל ע'. "כל הטייסת הייתה על הרגליים. נשארתי עם המתכננים עד השעה 3:00 לפנות בוקר שבין שישי לשבת, ואז השארתי אותם להמשיך והלכתי לישון כמה שעות לפני ההמראה. בשבת בצהריים הובלתי את שיירת המטוסים. לאורך הפעולה שיחררתי שלוש אנחות רווחה: בדרך לשם, כשחצינו את מפרץ אילת וראיתי את כל מטוסי הקרב מאחוריי; בדיווח בקשר של טייסי הקרב על הפגיעה במטרות; ובטיסת החזור, כשסגרתי את השיירה, הבטתי שמאלה בשמש ששקעה מעל שארם א-שייח' ונחַתי אחרון, במוצ"ש בנבטים. התחושה הזו של לשחרר כמה עשרות מיילים מהיעד את מטוסי הקרב כדי לתת להם להתארגן על ההטלות, ואז בחלוף דקות אחדות לשמוע אותם מדווחים 'אלפא' (פגיעה מוצלחת במטרה), זו הרגשה מדהימה. הבנתי שעשינו משהו טוב, כי הראינו לכל המזרח התיכון שאנחנו יכולים להגיע ולפעול בכל מקום ולחזור בשלום, וזה ממש לא מתקרב לקצה גבול היכולת שלנו כזרוע. המבצע בתימן היה הארוך ביותר של החיל מאז מבצע ‘רגל עץ’ ב-1985, שבו הופצצו מפקדות אש"ף בתוניסיה, שגירד את הטווח הזה".
מאז המבצע בתימן ליוותה טייסת 120 מבצעים נוספים גם ממזרח לישראל וגם בצפונה, כדי להבטיח רציפות תפקודית של החיל גם במשימות לטווחים בינוניים. סא"ל ע' מדווח למפקד החיל אלוף תומר בר על מבצעיות מלאה ותקינות של המטוסים והצוותים כל העת, חרף התיישנות הצי אל מול משימותיו הקריטיות. "אני טס 15 שנים על הראמים ומול תימן זו הייתה הטיסה המבצעית לתקיפה הכי ארוכה שלי", סיפר. "כשצריך אנחנו מוצאים חלפים מכל העולם לענקי המתכת האלה, והראמים מספקים לישראל יכולת תדלוק שיש רק למעצמות".
בליל 14 באפריל, בתקיפה האיראנית על ישראל, נפגע בסיס נבטים, שממנו פועלת טייסת 120, משלושה טילים בליסטיים מתוך מאות החימושים המדויקים ששוגרו מאיראן.
סא"ל ע' יודע שגם במתקפה האיראנית הקרובה, אם כזו תצא לפועל, מסלולי ההמראה שלו והדירים התת-קרקעיים עלולים להיות על הכוונת. "הטמענו את כל לקחי 14 באפריל בתחקיר מסודר שקיימנו בחיל, בהגנה ובהתקפה, עם יכולת לפעול ולטוס גם כאשר נהיה תחת מתקפה. כבר אז, באמצע אפריל, היינו במוכנות מלאה ולכן הפעילות שלנו כטייסת נשמרה חרף הפגיעה בבסיס. מה שניצב נגד עינינו היא הפעילות במעגל השלישי ואנו מוכנים לפעול בטווחים הללו גם בהתרעה קצרה מאוד. זה בליבת היכולת שלנו כטייסת".
