"באבי, חיים שלי, אני רק רוצה להגיד לך סליחה. כל כך הגיע לך הרבה יותר טוב. תודה שהצלת אותי ולא רק ב־7 באוקטובר, אתה מציל אותי שנים. תודה שלימדת אותי על אהבה. וחיזקת אותי. אני שלך, אני פה". כך אמרה אתמול בדמעות רימון בוכשטב (בצילום למעלה), מעל קברו הטרי של בעלה יגב (35) ז"ל, שגופתו הוחזרה שלשום מרצועת עזה, לצד גופותיהם של יורם מצגר (80), חיים פרי (80), אלכס דנציג (76), אברהם מונדר (79) ונדב פופלוול (51) זכרם לברכה. כל השישה נחטפו בחיים ב־7 באוקטובר, ונהרגו אחרי חודשים שבהם שרדו במנהרות חמאס בחאן־יונס. יגב בוכשטב ונדב פופלוול הובאו אתמול למנוחות בקיבוצם, נירים. "אתה שב לקיבוץ שאתה אוהב. לנופים, לשדות, שהיו חלק משמעותי בחייך. אני קיוויתי לחזרה אחרת", ספדה אסתר בוכשטב לבנה יגב. "באיזה עולם אמא צריכה להודות על החזרת בנה שהופקר ונרצח? באיזה עולם משפחות צריכות להתחנן, לזעוק, לבכות להחזרת בני משפחתם, חיים ונרצחים? החזירו את כולם. היום אני שוב מבקשת ממך סליחה ילד שלי, סליחה שלא הצלחנו, סליחה".
בקיבוץ ניר עוז הובא למנוחות אברהם מונדר ז"ל, שנטמן לצד בנו רועי ז"ל, שנרצח ב־7 באוקטובר והועבר לקבורה בקיבוץ לצד אביו. ב־7 באוקטובר נחטף מונדר יחד עם אשתו רותי, בתם קרן, ונכדם היחיד אוהד בן התשע, ששוחררו בעסקה. הבת, קרן, ספדה אתמול בבכי לאביה: "כאשר הסתתרנו בממ"ד החשוך, בדממה מוחלטת, ובחוץ ניתן היה לשמוע את המחבלים צועקים בערבית ויורים, התכנסת בדממה והחזקת את ידית דלת הממ"ד. האבא המסור שלי, שנעזר במקל, נעמד להחזיק את הידית כדי להגן עלינו. המחבלים נכנסו בסערה והפילו אותך על הברכיים, ואתה המשכת בשתיקתך. הופקרת למות אל מול ביתך הבוער, ננטשת שוב ושוב במנהרות חמאס. לא כך רציתי להיפרד מאבא כמוך, אבל ניתן למצוא נחמה שאתה מגיע למנוחה אחרונה. היו רגעים שחששתי שנאבד אותך במנהרות לתמיד"
