כשיאניק סינר האיטלקי המדורג ראשון בעולם יעלה לשחק באליפות ארה"ב, לאף אחד מהפרשנים, האוהדים במגרש ובטלוויזיה ואפילו הקולגות או היריבים מעבר לרשת לא יהיה אכפת מהסיכויים שלו, לאף אחד לא יהיה אכפת מאיכות החבטות שלו, מהזכייה האחרונה בסינסינטי, מנפח הדולרים שנכנס לחשבון הבנק שלו לאחר הזכייה או האם הטענה שהוא הטניסאי הכי טוב בעולם היא לגיטימית.
כולם ישאלו למה בכלל סינר עולה לשחק. לפי הספרים, סינר הוא רמאי. הוא נתפס במארס פעמיים בבדיקות בטורניר אינדיאן וולס כשבגופו החומר האנאבולי קלוסטבול מספריי הפציעות טרופודרמין. חומר אסור. ועדיין, סינר המשיך לשחק, כולל ברולאן גארוס ובווימבלדון. הסוכנות הבינלאומית ליושרה בטניס, שמאז 2021 אחראית לניקיון של הענף, הייתה אמורה להשעות אותו. לפי הספר, גם שימוש שלא בכוונה הוא עילה להשעיה. ספורטאי, ככה טוען ספר החוקים של הסוכנות, נושא באחריות ישירה ומלאה על מה שנמצא בגופו.
אבל הסוכנות החליטה לא להאשים את סינר אפילו ברשלנות. בהתייעצות עם גורם חיצוני היא האמינה לטיעון של האיטלקי שלפיו הוא נדבק דרך ידיו של המעסה שלו שעליהן היה החומר האסור, והחליטה שכמות הסם לא השפיעה על יכולתו. הטריבונל בעניינו של סינר התנהל לפני כעשרה ימים, והובא לידיעת הציבור רק בשבוע שעבר, חמישה חודשים לאחר שהתגלה חומר אסור בגופו (השעייתו בוטלה פעמיים בתוך יום לאחר שעירער – מקרה משפטי נדיר שבו עורכי דינו הצליחו לשכנע את הרשויות בחפותו בתוך יום). סינר פיטר את הפיזיותרפיסט ואת מאמן הכושר שלו, וטען כי "לא עשיתי שום דבר לא בסדר". הסבב קנס אותו בנקודות ובכסף שבו זכה באינדיאן וולס, אבל לחובבי הטניס יש תחושה שמישהו מרח אותם.
באיטליה אפשר לרכוש את ספריי הפציעות עם קלוסטבול ללא מרשם, אבל יש תווית אזהרה על הימצאותו של קלוסטבול במוצר, בגלל שהוא אסור לפי חוקי הספורט. במינימום מדובר פה ברשלנות. התאחדויות הספורט עדיין מעדיפות להאמין לתירוצים על פני מבחנות המעבדה. הקוד האתי של המלחמה נגד שימוש בסמים בספורט מתחיל בהצהרה שכל ספורטאי אחראי לחומרים שנכנסים לגופו. ההחלטה של סינר מרוקנת את הקוד הזה מתוכנו.
