אחד המאמנים המוערכים והמתוקשרים בעולם בעשורים האחרונים, סוון-גוראן אריקסון השוודי, הלך אתמול לעולמו בגיל 76 אחרי מאבק במחלת הסרטן. אמנם בתואר האחרון שלו הוא זכה בשנת 2000, אבל גם לאחר מכן משך הרבה תשומת לב, במיוחד במהלך ארבע שנים וחצי בהן כיהן כמנג'ר נבחרת אנגליה.
אריקסון עבד בכל העולם, ממש הקיף את הגלובוס, אבל הפריצה שלו לתודעה הגיעה דרך מועדון ביתי, כאשר הוביל את גטבורג לשתי אליפויות וזכייה מדהימה בגביע אופ"א ב-1982 עם ניצחון על המבורג. האופק נפתח בפניו, והוא המשיך לשתי אליפויות רצופות בבנפיקה וחוזים ברומא ובפיורנטינה, לפני שחזר להצלחות בקבוצה הפורטוגלית – כולל העפלה לגמר גביע אירופה ב-1990, שם הפסידה למילאן.
הסיבוב השני באיטליה, כמאמן סמפדוריה, לא היה מוצלח במיוחד, אבל אז הגיע הטלפון מלאציו – והמועדון עבר כמה מהשנים היפות בתולדותיו תחת השוודי. עם קבוצה התקפית ומאיימת, שבחוד שלה כיכב הצ'יליאני מרסלו סאלאס, אריקסון זכה עם לאציו בדאבל ב-2000, לצד גביע המחזיקות והסופרקאפ האירופי שנה לפני כן. זו הסיבה שבהתאחדות האנגלית האמינו שיחזיר את שלושת האריות לטופ העולמי, ומינו אותו למנג'ר הלא-אנגלי הראשון בהיסטוריה של הנבחרת. עם חוזה ענק גם במונחים של היום (השתכר כ-25 מיליון יורו), סגל נוצץ והסתבכות עם הצהובונים, זו הייתה אחת הקדנציות המטורפות הזכורות בממלכה, והיא הסתיימה באכזבה עבור אריקסון.
משם התחילה הירידה – כישלון במנצ'סטר סיטי, תקופות בנבחרות מקסיקו וחוף השנהב, מעבר לליגה הסינית ולבסוף עשרה משחקים על הקווים של נבחרת הפיליפינים, שם סיים את הקריירה בינואר 2019 – עם שש אליפויות, שמונה גביעים מקומיים וחמישה גמרים אירופיים.
לפני כשבעה חודשים אריקסון החליט לחשוף שהוא קרוב לסוף, אחרי שאובחן כחולה בסרטן הלבלב ב-2023 בעקבות שבץ ונפילה בביתו. "במקרה הטוב נשארה לי שנה לחיות", הוא אמר. "המחלה שלי רצינית, ואיאבק כמה שאוכל. אני לא בבית החולים, רק מבקר פה ושם, וחי חיים רגילים". אותם "חיים רגילים" כללו מסע פרידה באצטדיונים שונים באירופה, בהם זכה לאהבה אדירה מהאוהדים וניכר היה עליו כי התרגש מאוד.
בתזמון מדהים, ביום שישי אמזון הוציאה את הסרט הדוקומנטרי על אריקסון, "סוון". הצילומים נערכו לפני ואחרי האבחון, ובאחד הקטעים הוא אומר: "החיים שלי היו סיפור אגדה. היו לי חיים טובים, אולי טובים מדי, ואני צריך לשלם על זה. צריך ללמוד לקבל את זה. אני מקווה שבסוף כולם יאמרו 'כן, הוא היה איש טוב', אבל זה לא יקרה. אני מקווה שיזכרו אותי כאדם חיובי שניסה לעשות כל מה שניתן. אל תצטערו, חייכו. תודה על הכל – המאמנים, השחקנים, הקהלים, זה היה נפלא. שמרו על עצמכם ותחיו את החיים". אכן, כמו שאמר אתמול הנסיך וויליאם בעצב, "אריקסון היה ג'נטלמן אמיתי של המשחק".
