מאמץ מודיעיני של חודשים הוביל למבצע לילי משותף של צה"ל ושב"כ, שבו חולצה אתמול גופתו של חייל שנפל ב-7 באוקטובר ונחטף לרצועה. הלוחם הוכרז כחלל חטוף כבר לפני כמה חודשים, וזהותו לא מתפרסמת לבקשת משפחתו.
גופתו של החייל הוסתרה באדמה, אך לא במנהרה. את החילוץ הובילה אוגדה 162, בהשתתפות כוחות מיוחדים מצה"ל ושב"כ ולוחמים מחטיבת הנח"ל וחטיבה 401. באיסוף המודיעין הממושך שקדם למבצע סייעה גם יחידת 433 של המשטרה.
2 צפייה בגלריה
("לכל חטוף יש משפחה שמחכה לו, שימו לזה סוף". אלקאדי (שני מימין) במאהל המבקרים, אתמול | צילום: מאיר אבן חיים)
ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס לחילוץ ואמר אתמול כי "הלילה השיבו כוחותינו ארצה את גופתו של חלל צה"ל, ששמו לא הותר לפרסום. הלוחם נפל בקרב גבורה ב-7 באוקטובר עת הגן על יישובי עוטף עזה. לב העם כולו דואב על האובדן הנורא. אני מבקש להודות ללוחמים ולמפקדים האמיצים של שב"כ ושל צה"ל על פעולתם החשובה. מדינת ישראל תמשיך לעשות כל מאמץ כדי להשיב ארצה את כל חטופינו, החיים והחללים".
שר הביטחון יואב גלנט בירך גם הוא על הפעולה: "הערכתי הרבה ללוחמי צה"ל ושב"כ על מבצע נחוש וערכי לחילוץ גופתו של חלל צה"ל שנפל בקרב במהלך מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר. השבת גופתו של החלל לקבר ישראל היא הוכחה נוספת לערבות הדדית ולמחויבות שלנו להשבתם של כל החטופים - החיים והמתים. בשעה קשה זו, ליבי עם המשפחה".
במטה המשפחות להחזרת החטופים קראו אמש לפעול במהירות להשגת עסקה לשחרור כל שאר החטופים. "חילוץ גופתו של החלל הוא מהלך צבאי חשוב ונחרץ שמאפשר למשפחתו סגירת מעגל", מסרו, "חובתה של מדינת ישראל להשיב את כלל הנרצחים והחללים לקבורה בכבוד, ואת כלל החטופים החיים לשיקום".
המפגש המרגש עם האם
בתוך כך, אתמול בצהריים שוחרר מבית החולים סורוקה בבאר-שבע פרחאן אלקאדי (53), תושב הפזורה הבדואית שנחטף מאזור קיבוץ מגן וחולץ שלשום ממנהרת חמאס בדרום הרצועה. הוא הגיע לביתו בפזורה הבדואית בנגב, שם חיכו לו בהתרגשות גדולה בני משפחתו וחבריו שציפו לשובו במשך 326 ימים. רגע מרגש במיוחד נרשם כשנפגש עם אמו בת ה-90.
אחיו, ג'ומעה אלקאדי, סיפר כי בשבוע שעבר אמם אמרה לו שהיא מרגישה שפרחאן חי ובריא - אבל דואג לה. "היא ראתה בחלומות שלה שהוא בסדר וירו לו ברגל", אמר, "כל הזמן היא העבירה לנו מסרים. אלה דברים מדהימים. היא אמרה לנו להירגע, לא לדבר עם אף אחד, ושאלוהים איתנו".
על רגע המפגש בין החטוף לאמו סיפר האח: "דבר ראשון הוא נישק לה את הרגליים, ואמר לה 'אני מצידי אחרי זה מוכן למות. זה היה החלום שלי'".
במאהל המבקרים שהוכן עבורו סמוך לביתו אמר אתמול אלקאדי כי "לכל חטוף, ערבי או יהודי, יש משפחה שמחכה לו. אני מקווה ומתפלל שיהיה סוף לדבר הזה. אמרתי גם לנתניהו, שים סוף לזה. קשה מאוד לכולם. שכל עם ישראל וכל העולם ישמע: המקום שהייתי בו, אני לא מאחל לאף אחד. אז תעשו הפגנות וכל מה שצריך כדי להחזיר את האנשים הביתה".
העדויות הקשות מהשבי
הוא אמר כי הוא "מרגיש מאה אחוז", אך סיפר לקרוביו על תנאים קשים מאוד שבהם הוחזק במנהרה: הוא כמעט לא ראה אור שמש והיה בודד ומנותק מהעולם. חאתם אלקאדי, אחיו, סיפר כי "כלאו אותו בחושך, הוא לא ידע מתי יום ומתי לילה. היו לו רגעים שבהם איבד אמון בסיכויים שלו לצאת מהחושך". קרובים נוספים שנפגשו איתו עוד בבית החולים סיפרו שירד במשקל ו"אכל בעיקר לחם ולא כל יום".
בחדשות קשת פורסם אמש כי תחילה נלקח אלקאדי לדירה ולא למנהרה, ושם ראה את אחד מחבריו לשבי גוסס למוות, בעוד המחבלים מצלמים זאת. לפי הדיווח, הוא אמר כי "מיד לאחר מכן צילמו גם אותי, ואז ראיתי איך הוא נרצח בשבי. באותה תקופה עשו לי ניתוח כדי להוציא את הקליע שהיה ברגלי. הניתוח היה כמעט ללא חומרי הרדמה וזה כאב מאוד. לאחר כחודשיים, המחבלים העבירו אותי למנהרה, שם הייתי לבד ורק עם מחבלים סביבי. לא ידעתי להבדיל בין יום ללילה". העדות שלפיה ראה חטוף מת לצידו, נציין, עדיין נבדקת במערכת הביטחון.
לדברי אלקאדי, השובים איפשרו לו להתפלל. "אתה יושב וקם, מתפלל וחוזר לישון", סיפר כיצד העביר את הזמן בשבי. לבני משפחתו אמר כי הדבר החשוב ביותר מבחינתו הוא שחרור יתר החטופים, שכן "יש עוד אנשים שסובלים כמוני - ואני לא רוצה לחשוב שמישהו יכול לעזור ויישב בשקט".
