יש יותר מדי כדורגל. הרבה יותר מדי. לא בשבילנו, האוהדים, אלא עבור השחקנים, שכבר מזמן הפכו למכונות לייצור כסף ונדרשים לעמוד בעומס לא אנושי. "יש יותר מדי כדורגל", הצהיר רוברט לבנדובסקי עוד ב-2021, אבל הנורות האדומות לא נדלקו אצל מקבלי ההחלטות, הענף כולו המשיך ללכת לאותו כיוון, והעונה תגיע התופעה לשיא חדש.
מנצ'סטר סיטי, לדוגמה, עשויה לשחק העונה 75 משחקים אם תגיע רחוק בכל המפעלים, מה שבהחלט עשוי לקרות. הסיבה: מפעל חדש בדמות מונדיאל הקבוצות, שיכלול 32 מועדונים מכל העולם וייערך בקיץ, והעובדה שהמפעלים האירופיים זכו למתכונת חדשה הכוללת יותר משחקים. עונה שהתחילה רשמית בתחילת אוגוסט עשויה להגיע לסיומה באמצע יולי, כשלושה שבועות לפני שהעונה הבאה תתחיל. "אנחנו יכולים לנסות להגיד משהו, אבל לא אכפת להם, זה רק הכסף שמדבר", תקף קווין דה בריינה. וזה עוד בלי לקחת בחשבון את משחקי הנבחרות ההולכים ומתרבים, שם קיבלנו החל מ-2018 טורניר נוסף, ליגת האומות, שהחליף את משחקי הידידות "כדי שלאופ"א יהיה מה לשים בטלוויזיה", כפי שתיאר זאת תיבו קורטואה.
יש הרבה יותר מדי שחקנים שנפגעים, כמו למשל פדרי, שכשהיה בן 18 רשם 73 הופעות במהלך עונת 2020/21 במדי ברצלונה ונבחרות ספרד השונות. לפני כן הוא מעולם לא החמיץ משחק בגלל פציעה, אבל מאז נפצע כבר עשר פעמים, האחרונה שבהן השבוע בליגת האומות, והחמיץ 77 משחקים.
הכדורגל מתקרב לצוק והדהירה אליו נמשכת בכל הכוח. יותר משחקים זה יותר כסף, וזה הדבר היחיד שמעניין את הקבוצות ואת רשויות הכדורגל. למזלן יש להן אותנו, האוהדים, קהל שבוי שימשיך לצפות.
