הפעם האחרונה שמרים קמחי שהתה בישראל הייתה כשלקחה חלק במאבק להשבת בתה, אילנה גריצווסקי, ויתר החטופים. אילנה נחטפה מקיבוץ ניר עוז ב-7 באוקטובר עם בן זוגה מתן צנגאוקר. היא שוחררה לאחר 55 יום בעסקה, מתן נותר בשבי חמאס והיא ממשיכה להיאבק ביחד עם אמו עינב על שחרור יתר החטופים.
"בחודשיים שאילנה הייתה בשבי חייתי בצורה מזעזעת", מספרת מרים קמחי. "החיים שלי קפאו, הייתי כל כך רחוקה ממנה, בלי לדעת מה קורה ורק המתנתי לעדכונים מקצינת הקשר שלנו מצה"ל".
המשפחה לוותה, כמו עוד כ-9,000 משפחות נוספות, על ידי הקרן לנפגעי טרור של הסוכנות היהודית. איילת נחמיאס ורבין, יו"ר הקרן לנפגעי טרור של הסוכנות היהודית, אומרת ש"שליחי הסוכנות היהודית וקרן היסוד הגיעו כבר בימים הראשונים לביתה של מרים קמחי במקסיקו כדי לחבק אותה ולהציע סיוע מיידי. מאז השלמנו את המערך הזה עם מענקים מיוחדים למשפחות החטופים ומענקי שיקום, הכוללים ליווי לאורך שלוש שנים".
"כשאילנה חזרה, הנשמה שלי חזרה אליי", משחזרת מרים. "חזרה לי ילדה אחרת, והיום כשאני רואה את התהליך שהיא עברה ואת היכולת שלה לחזור קצת לחייך למרות הקשיים, זה נותן לי תקווה. ארבעת החודשים שהייתי בישראל עם אילנה לאחר שחרורה הבהירו לי למה אני צריכה לחיות כאן".
מרים בחרה ללכת בעקבות בתה שעלתה לפני 14 שנה, ובליווי שליחי הסוכנות היהודית במקסיקו, עברה תהליך מזורז של רכישת השפה העברית והיערכות לעלייה לארץ. אתמול היא התקבלה בנתב"ג בידי נציג של משרד העלייה והקליטה.
החיבוק בין האם לבת, עם נחיתתה אתמול אחר הצהריים בנתב"ג, חתם את המסע הקשה של מרים ואילנה בשנה האחרונה בנקודת שיא שהיא גם התחלה חדשה, בישראל. "היום אני מגשימה חלום שהיה לי למעלה משנתיים. יש לי חלום שגם הבן שלי חיים (חיימה בספרדית) יעלה בקרוב ונתאחד כמשפחה בישראל".
אילנה גריצווסקי, שנראתה מאושרת לצד אמה, אמרה: "זה רגע מאושר בשנה קשה מאוד לי ולכולנו. סגירת המעגל האמיתית תהיה כשמתן, בן זוגי, ויתר החטופים יחזרו אלינו וכדי שזה יקרה, אנחנו חייבות עסקה עכשיו".
