"ב-7 באוקטובר בשעה 06:29 לא עמדתי במשימה כפי שציפיתי מעצמי, שציפו ממני פקודיי ומפקדיי ושציפו ממני אזרחי המדינה שאני כל כך אוהב. היום, בהתאם למצב המלחמה, לבניין החוסן היחידתי ולאחר השלמת תהליכי התחקור הראשוניים, אני מבקש לממש את אחריותי האישית כמפקד היחידה ב-7 באוקטובר ולהעביר את המקל למשמרת הבאה".
במילים אלה פתח תת-אלוף יוסי שריאל, מפקד יחידת המודיעין היוקרתית 8200, את המכתב ששלח אתמול לחיילי היחידה - לאחר שכפי שנחשף ב-ynet, הודיע לרמטכ"ל רב-אלוף הרצי הלוי ולראש אמ"ן הטרי אלוף שלומי בינדר על התפטרותו מצה"ל, בעקבות אחריותו לטבח ב-7 באוקטובר.
הוא הבכיר השני באגף המודיעין שמתפטר מתפקידו. קדם לו ראש אמ"ן עצמו, האלוף אהרון חליוה, שהודיע על פרישתו באפריל ופינה את הלשכה לאלוף שלומי בינדר בסוף אוגוסט.
במכתב הפרישה הוסיף שריאל כי "המידע המפורט שהופק והופץ על תוכניות חמאס ועל היערכותו לא הצליח לנפץ את הבנות היסוד המודיעינית והצבאיות. למרות הציפייה שהייתה מאיתנו, לא הבאנו את ידיעת הזהב". לדבריו, מאז הטבח הוא שואל עצמו "ללא הרף" מספר שאלות: "למה? מה גרם לכך? מה נדרש היה לעשות אחרת או לצפות אחרת? איפה נעוצים שורשי הכישלון?"
עוד הוא כתב: "בליל 7 באוקטובר עצמו, כשלנו כולנו כמערכת מודיעינית ומבצעית ביכולת לחבר בין הנקודות כדי לראות את התמונה ולהעריך למול איום הייחוס שהתהווה. האחריות על חלקה של 8200 בכישלון המודיעיני והמבצעי מוטלת כולה עליי. אני יודע שפעלתי בחרדת קודש, ולמרות זאת הרע מכל קרה, ואני מבקש סליחה עמוקה".
פותח דיון מעמיק
בדבריו, שריאל למעשה מודה כי המידע היה קיים והסיכון היה ידוע, אך הדברים לא הופנמו - וכי במקום להיערך לסיכון סגדו ל"ידיעת הזהב". הוא לוקח אחריות אישית, אבל גם מפנה זרקור לכישלון מערכתי שהוא הרבה מעבר ל-8200. מהדברים גם אפשר ללמוד כי מרוב ניהול סיכונים, צה"ל שכח איך מנהלים סיכונים.
שריאל כמו נותן דוגמה איך ומתי לוקחים אחריות: הוא לוקח את האחריות באופן אישי ומלא, עם השלמת התחקירים הראשוניים. הוא עושה זאת באופן ישיר - ולא מאשים את דרגי העבודה. הוא נותן דין וחשבון ליחידה ודרך זה לציבור, ובקשת הסליחה שלו לא עמומה - אלא הוא מדגיש על מה הוא מבקש סליחה. בנוסף, הוא הקצין הבכיר הראשון שנותן את עיקרי התחקיר ובכך פותח דיון מעמיק על מה שקרה.
שריאל (45) מונה לפקד על היחידה בפברואר 2021, ובניגוד לזהותם החסויה של מפקדי היחידה בעבר, שמו נחשף בכתבה של ה"גרדיאן" הבריטי, בעקבות פרצת אבטחה בפרופיל הספר שכתב ופירסם באמזון ("The Human Machine Team"). עם מינויו נכתב באתר צה"ל כי הוא התגייס לאגף המודיעין ב-1997, שירת בצעירותו כקצין מודיעין וסייבר ב-8200, ולאחר מכן היה קצין מודיעין באוגדה 91, ראש זירת צפון בחטיבת המחקר, קצין מודיעין בפיקוד המרכז וראש חטיבת ההפעלה באמ"ן.
שריאל, שגדל בחיפה, הוא בעל תואר ראשון בפסיכולוגיה וסוציולוגיה ותואר ראשון נוסף במזרח תיכון מאוניברסיטת בר-אילן. הוא אוחז גם בתואר שני באסטרטגיה, ביטחון וכלכלה מהאוניברסיטה לביטחון לאומי בוושינגטון. בספר שפירסם נכתב כי תחומי המומחיות שלו הם תחומי הסייבר ומדע הנתונים. בנוסף נכתב כי הוא קיבל ב-2018 את פרס ביטחון ישראל על פרויקט בינה מלאכותית חדש ופרויקט נגד טרור, וצוין כי כתב ספרים גם בעברית - על מודיעין, אסטרטגיה וחיזבאללה.
ההאשמה: היבריס טכנולוגי
במסגרת הכישלון המודיעיני לזהות את כוונות חמאס ולספק התרעה למתקפה הרצחנית, נמתחה גם ביקורת חריפה על היחידה היוקרתית בפיקודו. מאז אותה מתקפה הואשמה 8200 כי "היבריס טכנולוגי" הגיע על חשבון טכניקות איסוף מודיעין קונבנציונליות יותר.
בספרו המדובר, טען שריאל כי הרעיונות שלו לגבי שימוש בלמידת מכונה לשינוי שדה הקרב המודרני יהפכו למיינסטרים. "אנחנו רק צריכים להעביר אותם מהפריפריה אל מרכז הבמה", כתב. אחד מהקטעים בספר מציין את הקונספט של "יעדי מכונה" המבוססים על בינה מלאכותית, תיאורים הדומים לאלו של מערכות המלצת המטרות של צה"ל, שבהן נעשה שימוש נרחב.
לפני כחודשיים פורסם ב-ynet כי ב-8200 החלו את התחקירים כבר בשבוע השני של אוקטובר, אך קצינים רבים בצה"ל הביעו כעס בשל העובדה שאף קצין באמ"ן לא הודח או התפטר, על אף שהתחקיר נמצא כבר בשלב חלופת הטיוטות. תאריך היעד שקבע שריאל הוא ראש השנה הקרוב - כלומר שנה פחות שלושה ימים מאז פרוץ המלחמה. הגרסה הסופית ביותר של התחקיר תוצג רק במהלך הסתיו.
מפקדים וחיילים רבים ביחידה 8200 שאחראית על האזנות, איסוף ופענוח אותות מהאויב העידו על התנהלות באווירת נכאים מאז הטבח, תוך חשדנות כלפי המפקדים הבכירים וחילופי האשמות פנימיים. ב-8200 אמורים להאזין לאויב, וגם לפעילי חמאס, כדי לזהות סימנים חשודים ורמזים שיכולים להוביל לפיגוע - קל וחומר לפלישה המונית ומסונכרנת לשטח ישראל בהשתתפות אלפי מחבלים חמושים ומפקדים של צבא הטרור של חמאס.
