בעידן שלפני הטלפונים החכמים והרשתות החברתיות, היה מכשיר קטן ששלט בתקשורת הניידת: הביפר. המכשיר, שנקרא "זימונית" בעברית, היה חלק בלתי נפרד מחייהם של אנשי עסקים, רופאים וכל מי שנדרש לזמינות מיידית. אתמול הוא עלה לכותרות לאחר שהביפרים של אלפי פעילי חיזבאללה התפוצצו לפתע במקביל בלבנון וסוריה.
הביפר הראשון פותח בשנת 1949 על ידי חברת מוטורולה (Motorola), אך השימוש הנרחב בו החל רק בשנות ה-70 וה-80. בתחילה, המכשירים היו גדולים יחסית ויקרים, אך עם הזמן הם הפכו קטנים יותר, זולים יותר ונפוצים בקרב הציבור הרחב. השימוש בהם דעך לאיטו עם הופעת הטלפונים הניידים בשנות ה-90.
הביפר היה מכשיר קטן שניתן היה לשאת בכיס או לחבר לחגורה. כאשר מישהו רצה ליצור קשר, הוא היה מתקשר למוקד שירות מיוחד ומשאיר הודעה או מספר טלפון. המוקד היה שולח את ההודעה לביפר, שהיה מצפצף ומציג את המידע על מסך קטן.
הביפרים פועלים על רשתות רדיו ייעודיות, מה שמאפשר להם לקבל אותות במקומות שבהם טלפונים סלולריים לא יכלו לפעול בזמנו. חלק מהדגמים המתקדמים יותר תמכו גם בהודעות טקסט ארוכות יותר ואפילו במיילים.
בחיזבאללה החלו להשתמש בהם לאחרונה, ככל הנראה לאחר שמזכ"ל הארגון חסן נסראללה הפציר באנשיו להפסיק להשתמש בטלפונים ניידים, שאותם הגדיר "יצרני החיסולים".
