כמעט שבוע אחרי שנחשף המשא ומתן החשאי בין יו"ר הימין הממלכתי גדעון סער, לבין ראש הממשלה בנימין נתניהו, נאלץ אמש סער – עד לפני רגע כמעט שר ביטחון – להודיע לנתניהו שהוא מוותר על התפקיד ונשאר חבר אופוזיציה. גורמים המעורים במו"מ הפוליטי העריכו שסער הבין שנתניהו יתקשה להדיח את שר הביטחון יואב גלנט ערב מלחמה מול חיזבאללה, ולכן החליט (לפחות זמנית) לסיים את הסאגה הפוליטית.
"לנוכח ההתפתחויות האחרונות בגבול הצפוני והשלכותיהן, החלטתי להודיע לראש הממשלה שבמצב שנוצר אני מוותר על הצעתו לתפקיד שר הבטחון", כתב סער בהודעתו. "איני רוצה שדעתם של מי שנושאים בנטל ניהול המערכה בעת הזאת תוסח בשל מועמדות למשך זמן בלתי מוגדר. אין זה נכון שלצד שר הביטחון המכהן יהיה שר ביטחון 'על המדף', וגם זאת למשך זמן בלתי מוגדר. כפי שנוכחנו בשבוע החולף - זמן לא מוגדר זה נוצל וינוצל לקמפיין הסתה ודה-לגיטימציה חסר מעצורים וזאת באין אפשרות מעשית להשיב לו, בנסיבות".
גורם פוליטי ציין אמש שסער לא רצה להישאר בסטטוס של "המתנה" לאורך פרק זמן ארוך, והחליט מיוזמתו לסיים את המו"מ מול נתניהו.
עוד טרם ההודעה הייתה לסער "בטן מלאה" בעיקר על מי שליגלגו עליו שאינו כשיר לכהן כשר ביטחון (גדי איזנקוט, לדוגמה). בפוסט ארוך ומפורט הוא שיבח את שרי הביטחון האזרחיים שהיו למדינת ישראל (דוד בן-גוריון, משה ארנס, שמעון פרס) וטען שהיה מצליח למלא את התפקיד באופן מוצלח בניגוד לכל "הכושלים והמכשילים", לדבריו. "הייתי ועודני משוכנע ביכולתי למלא בהצלחה את תפקיד שר הביטחון, כפי שהצטיינתי בכל תפקידי המיניסטריאליים".
סער גם מתח ביקורת על שר הביטחון המכהן, גלנט, מבלי להזכיר את שמו, וכתב: "לדעתי אסור שמי שיכהן בתפקיד יהיה איש הממסד הביטחוני, הנגוע בקונספציות שקרסו, בתפיסות מערכתיות שכשלו ובמחויבויות ובחשבונות מערכתיים. שר ביטחון אינו רמטכ"ל-על".
סיומם הזמני של המגעים מול נתניהו הוא פגיעה תדמיתית ומפלה פוליטית עבור סער, שעל אף האמירות הקשות שהשמיע על נתניהו ולמרות ההבטחות שלא יצטרף לממשלתו - שממנה פרש לפני כמה חודשים - ניהל עימו מו"מ חשאי על תיק הביטחון.
בפועל סער גם הוציא את עצמו משורות האופוזיציה, אחרי שמהלכיו הראו לשותפיו באופוזיציה (לפיד, גנץ, איזנקוט וליברמן) שהוא אינו חלק מהם. לפיד, אגב, כדי לתת קונטרה צינית להודעתו של סער, הודיע אמש על כינוס ראשי מפלגות האופוזיציה בלי סער, כמובן. בימים האחרונים השניים החליפו עקיצות לגבי השאלה אם סער ראוי לכהן בתפקיד.
גם אם הוא לא התכוון שזו תהיה התוצאה הסופית של המגעים מול סער, נתניהו הרוויח כשהצליח ליצור את הקרע בשורות האופוזיציה. ואם התכוון - הרי שהצליח להשתמש בסער, לזרוק אותו מתחת לגלגלי האוטובוס וגם לפלג שוב את האופוזיציה.
האם ההחלטה של סער סופית? לא ברור. מבחינה פוליטית הוא לא עובר את אחוז החסימה. סער חייב מסגרת פוליטית קיימת שתיקח אותו על גבה. הפלירט עם הליכוד יכול לחזור שוב, אולי אפילו על תפקיד אחר בממשלה (שר חוץ, לדוגמה). "לא ברור לנו מה קרה שם", אמר גורם המעורה בפרטי המו"מ. "הוא לא עידכן את הליכוד מראש על החלטתו וטרם ברור אם יימשך המו"מ על תפקיד אחר". גורם בכיר בליכוד העריך שנתניהו ירצה להמשיך את המגעים עם סער כדי להרחיב את הממשלה ולהתחשב פחות באיומים הפוליטיים של בן גביר וסמוטריץ', כך שכלל לא בטוח שזה הפרק האחרון של הרומן הפוליטי בין נתניהו לסער.
