הקלות הבלתי נסבלת. אם צריך לסכם במילה אחת את הניצחון 0:2 של מכבי ת"א אתמול באשדוד, הבחירה הטבעית היא - בקלילות. נכון, למארחת היו שתי הזדמנויות טובות, אחת מהן אפילו מצוינת, כשהתוצאה הייתה עדיין מאופסת, אבל בגדול אפשר להגיד שאשדוד לא נתנה פייט רציני, לא בהתקפה ובטח לא בהגנה. מכבי ת"א, מצידה, שייטה בלי בעיות לניצחון ותצא בראש שקט למשחק הבכורה שלה בליגה האירופית נגד בראגה כשהיא בפסגת טבלת ליגת העל עם מאזן מושלם של 12 נקודות בארבעה משחקים. אולי רק הפציעה של עידו שחר, שנפגע בצורה קשה בברך וירד מהמגרש כשהוא ממרר בבכי, נותנת סיבה לדאגה.
השיבה הביתה. יש במכבי ת"א מושבה אשדודית מכובדת. השוער רועי משפתי עשה את צעדיו הראשונים בבוגרים בקבוצה של ג'קי בן-זקן; הקשר של רוי רביבו ואביו חיים לעיר ברור ומובהק; אושר דוידה ודור תורג'מן נולדו באשדוד והחלו את דרכם במחלקת הנוער של האגודה לפני שעברו לעיר הגדולה. אתמול הם חזרו לאשדוד, ובגדול. דוידה עם בישול השער השני ותורג'מן עם כיבוש השער הראשון שפתח את המשחק ולמעשה גם גמר אותו. זה לא היה אותו סלאלום מפואר כמו במשחק הקודם נגד הפועל ירושלים, אבל גם הפעם תורג'מן הפגין יכולות של חלוץ 9 אמיתי, שיודע מה לעשות עם כדור שמסתובב ברחבה. בדקה ה-27 הגנת אשדוד התברברה עם עצמה, תורג'מן עט על המציאה, השתלט על הכדור, תנועה קטנה ימינה ובום... בעיטה לפינה הרחוקה ולרשת.
לא עברו את החצי. גם לאשדוד יש שחקנים שהתחילו אצל היריבה. המגן שחר רוזן, למשל, שמושאל ממכבי ת"א, וגם השוער סהר חסון שגדל בקריית-שלום ועבר בהמשך לבית"ר ת"א/רמלה והפועל רמה"ש. אתמול הוא החליף אחרי ההפסקה את אריאל הרוש, שנפל לא טוב וספג חבטה בראשו לקראת סיום המחצית הראשונה. עוד לפני כן, הרוש היה אשם בשער השני שספגה אשדוד כשהגיב לא טוב לכדור נגיחה של נמניה סטואיץ' מקרן של דוידה. שער בכורה בארץ ליבוא האישי של ז'רקו לאזטיץ'. הכניסה של חסון הייתה במסגרת חילוף משולש של אלי לוי, שניסה להציל את המשחק, אבל זה לא הצליח לו והמחצית השנייה הייתה בזבוז זמן אחד ארוך. שום הזדמנות ממשית ליד השערים ומעט מאוד פעולות חיוביות בכל רחבי המגרש.
