"רוב הבתים במושב שלנו הם בתים ישנים, חלקם נבנו בשנות ה-40, לפני קום המדינה, ולכן הם סובלים מפערי מיגון קשים, במושב יש לנו מקלטים ציבוריים אבל חלקם רחוקים עבור התושבים, אין מצב בעולם שזוג מבוגרים בני 80, שמתגוררים בבית מתקופת המנדט הבריטי, יוכלו להגיע תוך דקה למקלט הציבורי שקרוב אליהם ולכן חייהם בסכנה, חובה על המדינה לתקן את המצב ולספק מיגון מתאים לסיכונים הקיימים", כך אמר שוקי שור, יו"ר הצח"י במושב בית שערים שבעמק יזרעאל.
התעצמות המערכה בימים האחרונים, והתגברות ירי הטילים לצפון המדינה, העלתה פעם נוספת את סוגיית המיגון של התושבים. גם ללא מספרים מוחלטים, ניכר כי תושבי האזור, למודי ניסיון ממלחמת לבנון השנייה, מוגנים בוודאי הרבה יותר מתושבי גוש דן. אך עם זאת, ברור שישנו עדיין פער משמעותי בין הרצוי למצוי.
"כמעט 50% ללא מיגון"
"זה משהו שאנחנו צועקים אותו כל בוקר וערב, מול כל נציג ממשלה וכל נציג צבא", אומר ראש עיריית צפת, יוסי קקון. "עשיתי שיחות עם תושבים, יש תסכול גדול, פחד גדול, ואנחנו מנסים לתת פתרונות לכל מה שאפשר. הבאנו לפה עשרות מיגוניות בחצי השנה האחרונה, זה סוג של פלסטר קטן". קקון מוסיף: "אני מקווה יבינו שיש פה עיר גדולה, עיר שזקוקה לעזרה. המצב מחייב שמישהו יקום ויעשה מעשה ויבוא ויעזור לנו פה בצפת". למרות הקושי, פנה ראש העיר לממשלה ואמר: "אנחנו מספיק חזקים כדי לחכות עוד קצת. התושבים שלי נותנים לכם את כל הזמן לגמור את האירוע ולהחזיר אותנו לשגרה".
מיכאל קבסה, ראש מועצת חצור הגלילית, הוסיף: "אנחנו בשגרת מלחמה לצערנו כבר כמעט שנה. אני מדבר עם המון תושבים, כמעט 50 אחוז ללא מיגון, זה מחדל של עשרות שנים ש-11 ק"מ מהגבול והתושבים נעדרי מיגון".
קבסה אמר עוד: "אנחנו זועקים לממשלה למיגון, לאמצעים יותר טובים. אנחנו בכלל לא בפוקוס של הפרויקטור. זה כולל את כל יישובי 'הקו השני' כמו צפת, ראש פינה, קצרין, רמת הגולן. אנחנו מנסים להגיד להם, 'חבר'ה, אנחנו באזור מלחמה לא מפונה, יש לנו את האתגרים שלנו ואנחנו זקוקים למשאבים ולקשב'. לצערנו, כרגע זה לא קורה".
"האזעקה מקפיאה את הלב"
הנפילות ביממות האחרונות ברחבי הקריות, העמקים והגליל חידדו אצל התושבים את תחושת המצוקה מחד, ואת חשיבות המיגון מצד שני. "ההרגשה בלב כבדה, אני בלחץ", משתפת יונה ארזי, תושבת חיפה בת 75. "אנחנו גרים בבית בן 66 שנה ויש דאגה שאם תהיה פגיעה, הבניינים לא יחזיקו מעמד. אין לנו ממ"ד בבית, במקרה של אזעקה נלך לחדר מדרגות. רק לשמוע את האזעקה זה מקפיא את הלב".
בעלי עסקים באזור הצ'ק פוסט הישן בחיפה, אמרו בימים האחרונים כי המבנים באזור נבנו בשנות ה-50 וה-60 של המאה הקודמת, ואין בהם מקלטים או חדרי ביטחון. "הדבר הזה יוצר בעיה", אמר אחד מהם. "בשכונת הדר השכונה הוותיקה בחיפה, הוקמו בכל שני רחובות מקלטים ציבוריים, אבל אצלנו לא נעשה דבר. הנחיות פיקוד העורף היא להגיע לעבודה רק אם יש אזורים ממוגנים בקרבת מקום. כמה מהעובדים שלי, הביעו חשש להגיע לעבודה בגלל עניין המיגון באזור. אמרתי להם שלא יגיעו".
גם ביישובי העמק, שספגו מטחים כבדים בימים האחרונים, מלינים על פערי המיגון. גדליה רייקין, מושבניק ותיק מתל עדשים שבעמק יזרעאל, מספר: "לוותיקי המושב אין ממ"ד, יש רק מקלטים ציבוריים, אחד בכל רחוב, המינימום שייקח לחבר ותיק להגיע למקלט הציבורי הוא שלוש דקות עד חמש דקות, אי-אפשר לקצר את זה, לפחות לחצי מאנשי תל עדשים אין מקלט זמין בזמן סביר. הוותיקים חשופים לפערי מיגון האלה, גם המקלטים הם מתחת לאדמה, הם מסודרים ומטופלים, הבעיה היחידה היא המרחק לאותם מקלטים".
שוקי רענן, תושב היישוב הקהילתי גבעת אלה שבעמק יזרעאל מוטרד גם כן: “אני מוותיקי היישוב שהוקם לפני 35 שנים, בתקופה שלא חשבו על המיגון, חשבו שמקלט אחד בקצה כל רחוב יספיק. היום ותיקי היישוב שהם בני 70‑80 חסרי הגנה. הם אמורים לרוץ בלילה לפחות שלוש דקות ריצה כשזמן ההתרעה הוא דקה, הלילה היו פיצוצים עוד לפני האזעקות, בזמן הפיצוצים לרוץ ברחוב אתה הכי חשוף אז כבר עדיף להישאר בבית, אנחנו מאוד קרובים לבסיס רמת דוד, אבל עם פערי מיגון קשים ולא סבירים”.
"לא עוד קונספציית המב"ם"
במקביל, במטה הפעולה 'נלחמים על הצפון' פנו אתמול לראש הממשלה נתניהו ושר ההבטחון יואב גלנט והזהירו כי לא יסתפקו בהכרזות על 'השבת הביטחון' או 'תחושת הביטחון'.
במטה שבו חברות מאות משפחות מפונים מהצפון כתבו במכתבם לנתניהו וגלנט כי הם מעריכים את פעולות צה"ל לפגיעה בחיזבאללה, לצד ההחלטה על הכנסת המערכה בצפון למטרות המלחמה של הצבא, אך לא די במהלכי 'מבצע' נקודתיים. "אנו חוששים יותר מתמיד שבתוך תקופה קצרה נקבל הודעה לשוב לבתינו, לאחר שמדינת ישראל הגיעה להבנות בינלאומיות בנוגע לגזרת הצפון", נכתב בפניית המטה שהכריזו כי "אנו מודיעים כעת, כי אם המלחמה תיעצר בטרם עת, ללא כניסה קרקעית וטיהור השטח והשבת הביטחון לצפון, לא נחזור לביתנו".
בהמשך לפרסום על כוונת נתניהו להוביל את המערכה בצפון ב”מדרגות”, מתוך כוונה לאפשר בכל עת לחיזבאללה להסכים להפסיק ולתקוף את הצפון, כתבו חברי “נלחמים על הצפון” במכתבם כי "לא נסתפק עוד ב'תחושת ביטחון' ולא נמתין עוד ל'קונספציית המב"ם' (מערכה שבין המלחמות). אין לממשלת ישראל בעת הנוכחית, ובכל עת, מנדט לעשות פשע שכזה לתושבי הצפון. ללא מלחמה עצימה בלבנון, הפינוי מבתינו למשך כשנה יהיה לשווא, ההישגים הטקטיים המשמעותיים שהשגנו יהיו לשווא, ואינכם יכולים לצפות כי נחזור לגליל, מאוימים מתמיד. סיום המלחמה הסדר מדיני בעת הזו ללא מלחמה עצימה יהווה כתם לדורות ולא יעמוד בשום מבחן של המציאות".
רפאל סלאב, תושב קריית-שמונה, ממובילי מטה “נלחמים על הצפון” אומר כי "אני רואה שגם כל מיני 'לשעברים’ מהצבא מדברים על האפשרות לתת 'תחנת יציאה' לחיזבאללה כאילו החיים שלנו הם השקעות הפק"מ שלהם. אם חיזבאללה עכשיו יסכים להפסקת אש, לפני שהושמדו כל יכולותיו, זה ייגמר בטבח באופן ודאי, ברגע שיוכלו לבצע זאת". לדברי סלאב, "אסור לחתור להסלמה על מנת להגיע להסכמה. לא נוכל לחזור לבתים שלנו ללא אזור חיץ מוחלט ללא תושבים, ללא רועי צאן לא תמימים, ובוודאי ללא חיזבאללה".
