מכבי ת"א נכנסת הערב, עם פתיחת שלב הבתים של הליגה האירופית, לטריטוריה לא מוכרת לקבוצה ישראלית – לא רק בגלל הפורמט החדש שמגדיל לשמונה את מה שהיו שישה משחקים, אלא גם בשל הנסיבות הביטחוניות שלא מאפשרות את קיומם בארץ ובצילן היא הופכת מקבוצת כדורגל לקרקס מעופף, עם 16 טיסות שיעניקו לחודשים הקרובים אופי ייחודי. היא תעוף באוויר כמו שהיא תהיה עם הרגליים על הקרקע, מועדון ענן. חצי מהזמן לשחקנים שלה לא תהיה קליטה. מכבי חיפה? מכבי ת"א בכדורגל תתחרה בחורף הקרוב בעיקר עם מכבי ת"א בכדורסל. האם זה רלוונטי מקצועית או שמדובר ברכילות, עניין מיוחד רק למי שסופר נקודות טיסה? אין לדעת. אין תקדימים. אם היא תצליח, זה ישמש כמכפלת פאתוס. אם תיכשל – משהו על הגבול בין הסבר לתירוץ.
בהנחה הסבירה שמכבי ת"א שומרת את הטוב ביותר שלה לאתגרים הקשים ביותר, משחקי הליגה האירופית יעזרו לגלות לא רק מה היא שווה מול קבוצות רציניות, אלא בעיקר מה היא באמת חושבת על עצמה. המשחקים האחרונים בליגת העל נועדו בעיקר כדי לבחון על רטוב כמה שיותר שחקנים מהסגל שלה, מתוך ההנחה שעל ההבדלים הזניחים בין הישאם לאיוס להנרי אדו, אם קיימים, לא יקום וייפול הסיפור מול מ.ס אשדוד. אבל מול בראגה, איאקס, ריאל סוסיאדד, בשיקטאש ופורטו דברים בהכרח ייראו אחרת.
יהיה טוב לגלות לדוגמה אם יוריס ואן אובריים יפתח או שמא איסוף סיסוקו, ובעיקר להעמיד למבחן רציני נקודות תורפה שבליגת העל הן לא רלוונטיות. מה שווים באמת הבלמים החדשים? והכנפיים? והקבוצה הזאת, של מי היא באמת שם למעלה, יכול להיות שהיא אשכרה של דור תורג'מן? משחקי הליגה האירופית זהו שלב הגשת המסקנות של ז'רקו לאזטיץ'. זה המקום שבו מכבי ת"א תתקיים בצורתה הטהורה ביותר. בליגת העל, בגלל האתגר המקצועי והפיזי יוצא הדופן של הליגה האירופית, היא תמשיך להיות על יד, לא בדיוק, בערך.
בעונה שעברה הגיעה מכבי ת"א מרחק קריסה היסטורית מול אולימפיאקוס מרבע גמר הקונפרנס-ליג. את הכל היא עשתה על בסיס כמעט כל-ישראלי, להוציא מילסון המיוחד ופירורים של אנריק סאבוריט. זה דבר שיכול לקרות פעם באף פעם. כדי להצליח באירופה, קבוצות ישראליות צריכות להיות יותר קבוצות ופחות ישראליות.
הפעם מכבי ת"א יכולה, על הנייר, להעלות חמישה זרים בהרכב. כולם יצטרכו להיות בשיאם כדי שתוכל להתמודד. סיסוקו, פטאצ'י, נמניה סטואיץ' וטייריס אסאנטה – אם הם יהיו בהרכב במשחק הרביעי והחמישי, מכבי שיחקה אותה. אם לא, ובמקומם יהיו שם אושר דוידה, רז שלמה וסתיו למקין – מכבי נפלה על הפרצוף. והפעם, בניגוד לעונה שעברה, אז ההגרלה הטתה לה חסד, נפילה כזאת גם יכולה להשאיר סימן.
