מפלגת החירות בנתה את המצע שלה על קו אנטי-הגירתי נוקשה. היא רוצה שאוסטריה תיקח דוגמה משכנתה הונגריה, שמנעה כניסה של מהגרים מוסלמים. בניגוד לגרמניה, באוסטריה מפלגת ימין קיצוני (למעשה, מפלגת החירות עצמה) כבר כיהנה בקואליציות קודמות - אבל הפעם זה כנראה יהיה שונה.
מפלגת החירות הייתה כבר חלק מהקואליציה בשלוש מדינות גדולות באוסטריה ואף בממשלה - אבל זו כאמור הפעם הראשונה שבה מועמד מטעמה, צפוי להיות הקנצלר ולהרכיב את הממשלה. נכון להיום בסקרים, מפלגת החירות צפויה לקבל 27 אחוזי הצבעה, כשהיא מובילה בשני אחוזים על פני "מפלגת העם", מפלגת מרכז-ימין.
למרות שבאוסטריה יש רק תשעה מיליון תושבים, היא מדינה חשובה באיחוד - בעיקר בגלל מיקומה הגאוגרפית: מחוז טירול שבה מחבר בין צפון אירופה לדרומה, ואילו מזרח המדינה הוא קו התפר בין מערב אירופה לבלקן. אם המפלגה תעלה לשלטון ותנסה להתנתק מהאיחוד, כמו בברקזיט הבריטי - הדבר יכה קשות במסחר בו.
כמובן שהנושא הגאוגרפי הוא גם פקטור בקליטת מהגרים ומבקשי מקלט: ביחס לגודל האוכלוסייה שלה, אף מדינה באיחוד לא קלטה יותר מהגרים מאוסטריה. זו אחת הסיבות העיקריות לתוצאות המוצלחות של מפלגת החירות בסקרים, ברקע החשש מטרור (כמו במקרה של ביטול הקונצרט של טיילור סוויפט). כל הסיבות הללו גרמו לאוסטרים, שבמשך עשורים התייחסו לעצמם כאל הקורבן הראשון של הנאצים, לבחור במפלגה עם שורשים נאציים - שנוסדה בשנות ה-50 על ידי מי שבעצמם היו נאצים.
אבל החשיבות הגדולה יותר של אוסטריה היא מבחינה ביטחונית: מפלגת החירות היא פרו-רוסית, ועלייתה תהפוך את אוסטריה למדינה השלישית ממדינות האיחוד במרכז אירופה התומכות בפוטין (לצד הונגריה וסלובקיה).
הגלגול העכשווי של המפלגה התחיל לפני 20 שנה, כשיורג היידר הצליח להביא אותה מהשוליים למרכז. כעת, תלמידו של היידר, הרברט קיקל, מוביל אותה לקראת ראשות המדינה על מצע שהוא "היידר פלוס": תחת קיקל, המפלגה מדברת בגלוי על מדיניות של הגירה מחדש למי שנתפס בעיני הרשויות כזר. למי שחושב שקיקל יהפוך את עורו הקיצוני ויתמתן, כדאי להיזכר בצעדיו כשר הפנים: בין היתר, קיקל פשט על משרדי שירותי הביטחון במדינה בחשד שהפעילו סוכני מודיעין במפלגתו, ושינה את שמות מרכזי קליטת המהגרים ל"מרכזי עזיבה".
התקווה היחידה שתוכל לעצור את קיקל, היא אם מפלגת העם, המפלגה הנוצרית-דמוקרטית, תבחר להחרים את מפלגת החירות. אלא שנמוך הסיכוי שמפלגה זו, הקרובה אידיאולוגית לימין-מרכז, תפנה את הגב לקיקל.
