בגיל 32 וחצי, אפשר כבר להעריך בוודאות די גבוהה שדור מיכה לא ישוב להיות מי שהיה לפני שש שנים, כשזכה בתואר שחקן השנה. אבל גם אם אין לו עוד את האפשרות לשחק טוב באופן עקבי על פני עונה מלאה, עדיין קיים הסיכוי שהוא יופיע מאי שם וייצר רגעים בודדים יוצאי דופן. למזלו של מיכה, הוא משחק בעמדה שבהגדרה לא דורשת מהמצטיינים בה להיות טובים לאורך זמן, היות ובפעולה אחת טובה שלהם הם פותרים בעיות שנוצרות במשך 90 דקות. כך קרה בדקה ה-54 מול בני ריינה, כשמסירה שלו ביטלה שלושה שחקנים והעמידה את מיירון ג'ורג' עם הכדור במקום שאפילו לו, שלעיתים נדמה שהוא מתנגד לשערים מטעמי מצפון, לא היה את הפרצוף להחמיץ. רק במחזור הקודם ירדן שועה סיפק מול מכבי נתניה מסירה שנדמה שהתחילה וגם סגרה את התחרות על בישול העונה, והנה היא כבר נדמית לטכנולוגיה מיושנת.
התרומה של מיכה לניצחון הגדול של בית"ר על ריינה, קבוצה שגם מכבי חיפה יורקת מולה דם ואחרות מפסידות לה בלי קרב, היא מעודדת במיוחד היות ויש בה כדי להעניק לברק יצחקי את התשובה לשאלת הליבה של בית"ר העונה – האם היא יכולה ללכת עד הסוף. לא במובן של מאבק על האליפות (לא יקרה), אלא במובן של התמסרות מוחלטת לאופי של הסגל שלה, לא להסס לנסות להגשים במלואה את ההבטחה שלה. כן, בניגוד לחשש שהרס לה מול טבריה עם ספסולו של שועה, אפשר גם שועה, וגם מיכה, וגם ג'ורג', וגם פטריק טוומאסי, ואם צריך אז גם עדי יונה, ולא רק שהשמיים לא יפלו, הם אפילו יתבהרו. בליגה שבה יש חמש גרסאות שונות של הפועל חדרה, בית"ר חייבת להיות הבית"ר היחידה.
