תיכון ברנקו וייס האתגרי באילת מיועד לנערים ונערות אשר התקשו להשתלב בתיכונים המקיפים בעיר. בשנת הלימודים תשפ"ב רק מחצית מתלמידי בית הספר היו זכאים לתעודת בגרות. שנה לאחר מכן, קפץ שיעור הזכאים ל-62 אחוז – עלייה משמעותית מאוד לבתי ספר מסוג זה, ש
בהם נקלטים תלמידים עם קשיים שונים לאחר שצברו תחושות של כישלון וחוסר מסוגלות.
הסיפור של ברנקו וייס באילת משקף את המגמה הכללית בתיכונים בארץ, כפי שעולה מנתונים שפירסם אתמול משרד החינוך. נתוני התמונה החינוכית השנתית, המסכמים את מצב החינוך בארץ בשנה החולפת, מצביעים על עלייה בשיעור הזכאות לבגרות, על צמצום בפער בין תלמידי המגזר הערבי לתלמידי המגזר היהודי, על התרחבות הפער בין השכבות הסוציו-אקונומיות ועל ירידה בשיעור הזכאות לתעודת בגרות בהצטיינות. הבנות ממשיכות להוביל בשיעור הזכאות לבגרות, אך הבנים מצליחים לצמצם את הפער משנה לשנה.
שיעור התלמידים הזכאים לתעודת בגרות מתוך התלמידים הלומדים בכיתה י"ב עומד על 76.3 אחוז, שהם 97,147 תלמידים, לעומת 75.9 אחוז, 92,756 תלמידים, בשנה הקודמת. בשנת 2018 עמד שיעור הזכאות לבגרות על 69.9 אחוז, שהם 81,848 תלמידים — כלומר חלה עלייה של יותר משישה אחוזים בשיעור הזכאים לבגרות תוך חמש שנים.
יצוין כי מדובר במחזור תלמידים שחווה את משבר הקורונה וכתוצאה מכך שיבושים בלמידה הסדירה, וגם פערים לימודיים, רגשיים וחברתיים — והיה חשש כבד ליכולת שלהם להתמודד בהצלחה בבחינות בגרות. בשל נסיבות אלו החליט משרד החינוך על הקלות והתאמות.
ישנה גם עלייה בשיעור הזכאות לבגרות של תלמידים בחינוך החרדי: מ-25.6 אחוז בשנת תשפ"ב (3,501 תלמידים) ל-26.2 אחוז בשנת תשפ"ג (3,825 תלמידים). בשנת תשע"ד (2014) שיעור הזכאות לבגרות בקרב תלמידי החינוך החרדי עמד על 15.9 אחוז בלבד (1,511 תלמידים). המשמעות היא עלייה של יותר מ-10 אחוז בשיעור הזכאים תוך עשור.
נתון עגום חושף התרחבות בפערים בין תלמידים מהשכבות החזקות לתלמידים מהשכבות החלשות: מנתוני התמונה החינוכית עולה כי הפער בין תלמידים מהשכבות הכלכליות-חברתיות החזקות לתלמידים מהשכבות הכלכליות-חברתיות החלשות גדל ב-1.2 אחוז: מ-12.3 אחוז בשנת תשפ"ב ל-13.5 אחוז בשנת תשפ"ג.
הפער בין תלמידי המגזר הערבי לתלמידי המגזר היהודי, לעומת זאת, הולך ומצטמצם: בשנת תשפ"ג (2023) הפער בין שיעור הזכאות במגזר היהודי לשיעור הזכאות במגזר הערבי עומד על 0.6 אחוז בלבד לטובת תלמידי המגזר היהודי לעומת 6.4 אחוז בשנת 2020 לטובת המגזר היהודי.
הפער בין אחוז הזכאות של בנות לבגרות לאחוז הזכאות של בנים מצטמצם גם הוא: שיעור הבנות הזכאיות לבגרות עומד על 76.4 אחוז ושיעור הבנים על 76.1 אחוז. בעבר היה הפער גדול יותר לטובת הבנות.
חלה ירידה בשיעור הזכאות לתעודת בגרות מצטיינת: השיעור ירד מ-13.5 אחוז מתלמידי י"ב בשנת תשפ"ב (16,503 תלמידים) ל-12.4 אחוז מתלמידי י"ב בשנת תשפ"ג (15,793 תלמידים).
מהממצאים עולה עלייה בשיעור הזכאות לבגרות ברמה של חמש יחידות לימוד באנגלית: מ-44.6 אחוז בשנת תשפ"ב (2022) ל-46.2 אחוז בשנת תשפ"ג. מדובר בעלייה של 1.6 אחוז תוך שנת לימודים אחת. לעומת זאת חלה ירידה בשיעור הזכאות לתעודת בגרות הכוללת מתמטיקה ברמה של חמש יחידות לימוד: מ-17.3 אחוז בשנת תשפ"ב (2022) ל-16.2 אחוז בשנת תשפ"ג (2023).
דוגמה לעלייה בשיעור הזכאים לבגרות אפשר לראות בתיכון עתיד ביר אל מכסור. בתוך שנתיים הצליח הצוות החינוכי להזניק את התלמידים משיעור של 40 אחוז זכאות לבגרות ל-75 אחוז. עבור בית הספר, שנמצא בצפון המטווח וחווה את המלחמה בצורה מאוד משמעותית בשנה האחרונה, ההישג בבחינות הבגרות משמעותי במיוחד.
"התחלנו לעבוד אישית עם כל תלמיד, בקבוצות קטנות, ולהראות לכל תלמיד שהוא אדם ומלואו", מספר וופיק אגבריה, מנהל אשכול ביר אל מכסור ברשת החינוך עתיד. "הבאנו תלמידים מהבתים ללמוד, האורות בבית הספר נשארו דלוקים גם בשעות הערב. נתנו לתלמידים להתחיל להאמין בעצמם לחוות חוויית הצלחה משמעותית. יש לנו עוד כברת דרך לעשות, אבל אנחנו בדרך הנכונה".
"אחד המפתחות המרכזיים לצמצום הפערים חברתיים והגדלת שוויון ההזדמנויות בחברה הישראלית הוא השקעה מתמדת ועיקשת בחינוך למצוינות", אומר שר החינוך יואב קיש. "לאור זאת, אני מקדם את תוכנית סמסטר ראשון כבר בתיכון, שמעניקה לכלל התלמידים דריסת רגל משמעותית באקדמיה כבר בשלב לימודי התיכון. זה עוד כלי לצמצום הפערים הלימודיים בין תלמידים משכבות כלכליות שונות".
מנכ"ל משרד החינוך, מאיר שמעוני: "נתוני התמונה החינוכית והשקיפות התקציבית מאפשרים לנו למקד מאמצים ומשאבים במקומות שבהם נדרש שיפור, ולהמשיך להשקיע במהלכים שמובילים לשיפור איכות החינוך של תלמידי ישראל. ההשקעה בדור העתיד שלנו היא הדרך להניע שינוי כלכלי וחברתי במדינת ישראל".
