הרברט קיקל, ראש מפלגת "החירות" שהגיעה להישג עצום בבחירות הפדרליות באוסטריה ביום ראשון עם מרב הקולות, הוא רץ מרתון ומטפס הרים. יש לו סבלנות.
קיקל שונה מיורג היידר, ראש המפלגה בשעבר, שקיקל היה היועץ וכותב הנאומים שלו. קיקל הוא לא ספרינטר והוא לא כריזמטי וסוחף כמוהו. אך בדומה לו, קיקל, שיהיה בן 56 החודש, גם הוא קיצוני ביותר. לא צריך לחכות עד שיהיה בתפקיד כדי לדעת שלא יהיה שום הבדל בין הרטוריקה האלימה והפופוליסטית שלו במסע הבחירות, למעשיו כשייבחר לתפקיד. הוא כבר הוכיח שפיו וליבו שווים כשכיהן כשר הפנים בין 2017 ל-2019.
הוא הורה על פשיטה על משרדי השב"כ הגרמני שהיו תחת אחריותו כשר והחרים מסמכים ושרתי מחשבים והורה לרשויות תחת אחריותו לא לדבר עם כלי תקשורת מסוימים.
ב-2010, הוא המציא את סלוגן הבחירות "יותר אומץ לדם הוינאי. פעמוני כנסיות במקום מואזין". על אריאל מוזיקנט, נשיא הקהילה היהודית בוינה בעבר, הוא אמר בנאום שכתב עבור היידר: "איך לבן אדם עם שם של אבקת כביסה יכולות להיות ידיים מלוכלכות כל כך", ובהזדמנות אחרת הציע לרכז את כל מבקשי המקלט במקום אחד (רמיזה למחנה ריכוז).
על האיש הזה, יטיל כנראה נשיא אוסטריה - שקיקל כינה "מומיה סנילית" - להרכיב את הממשלה הבאה.
