עד 2021, ספורט המכללות בארה"ב התקיים כשוק עבדים מודרני. מאות אלפים באו לראות את המשחק באצטדיונים, חוזי טלוויזיה התגלגלו על השולחנות, מכירות המרצ'נדייז פרחו. תעשייה של מיליארדי דולרים, שכולם קיבלו ממנה נתח, חוץ ממי שבזכותו היא בכלל קיימת – הספורטאים.
ב-2021 החליט בית המשפט העליון לעשות לזה סוף, לפחות חלקית. הוא קבע כי ספורטאים באוניברסיטאות אמנם לא יתחלקו בשלל העצום, אבל יתאפשר להם להרוויח כסף מדמותם ושמם בעודם בקולג'. באו לתקן ויצאו מקלקלים. גם בעבר היו מי שנכנסו לוואקום המרושע הזה ופינקו את השחקנים במתנות אסורות, מי במזומן ומי ברכב חדש. עכשיו השחיתות הזו הפכה לכשרה.
הקוורטרבק מת'יו סלוקה הוביל את מכללת UNLV למאזן 0:3, אך לפני שבועיים עזב את הקבוצה. הסיבה: לטענתו, הובטחו לו מאה אלף דולר על השימוש בשמו ופניו. האוניברסיטה מכחישה. סלוקה צודק מבחינתו: הוא לא יהיה מקצוען, זו ההזדמנות האחרונה שלו להרוויח כסף מספורט. הוא קוורטרבק בינוני במקרה הטוב, אבל יכול להיות פורץ דרך מבחינה חברתית-כלכלית. הוא הבין את הבלוף. שחקני פוטבול יכולים לאיים על הקולג'ים במאכלת: לא טוב לי? אני יכול להרוויח מהסלבריטאות שלי במקום אחר? להתראות.
הכסף מהדמות ומהשם של השחקנים הוא שולי. UNLV יכולה להרוויח ממשחק אחד עד 1.5 מיליון דולר. המאמן שלה מרוויח 1.75 מיליון דולר בשנה. בעקבות השינוי בחוק, השכר הממוצע לספורטאי בקולג'ים הוא 2,336 דולר. הכל פתיר כמובן. הקולג'ים יכולים להפוך את השחקנים לשכירים, לתת להם חוזים ומשכורות. אבל בעלי חוות מעולם לא חלקו את השלל שלהם עם העבדים.
