שלמה שלי, אחי הבכור, שמוסיף ליקום שמחה ואור.
אנו בפתחו של יום הכיפורים, יום של סליחות וכפרות, יום שמעלה בי מחשבות וגעגועים על איך נחטפת מביתך, שהוא מבצרך. חלפה לה שנה, השנה הקשה ביותר בחייך ובחיינו, וכלום לא השתנה. השמיים נפלו עלינו, החיים התהפכו והבית - לא אותו הבית.
בכל ערב כיפור, אתה, ממרום גילך, מתקשר אליי, לאחותך הקטנה, לבקש סליחה ומחילה, שמא פגעת בי במהלך השנה, בכל פעם גרמת לי להתרגש ולהזיל דמעה. אני מצפה לנס שיתרחש ותתקשר אליי היום. המילה סליחה שגורה בפיך כי אתה איש של כבוד, אציל נפש, שנותן כבוד לכולם מקטן ועד גדול.
ומכאן אני זועקת את זעקתך ופונה לממשלה ולנציגי הציבור, זו ההזדמנות שלכם לנסות לכפר על המחדל החמור ביותר. על ההפקרה של אחי שלמה ועוד 100 חטופים, לבקש מהם סליחה ומחילה ולהבטיח שתתחילו לדון בהשבתם לארצנו. כמה שאני מתגעגעת אלייך. ליבי שסוע, המחשבות והדאגות מכרסמות והדמעות זולגות מעצמן.
יום הכיפורים מזכיר לנו גם את פטירתו של אבא. האזכרה שלו תתקיים למחרת הכיפור. אתה השתדלת להגיע לירושלים באוטובוסים מקיבוץ כיסופים להר המנוחות, להיות שותף איתנו בתפילה לעילוי נשמתו של אבא ז"ל. בשנה שחלפה נבצר ממך להגיע והתקשרת אליי שאבקש סליחה מאבא. זה אתה, אחי המקסים, גם מהמתים אתה מבקש סליחה. ומה אומר לאבא? שאתה כלוא בידי חלאות אדם כבר למעלה משנה? רק אבקש ואתחנן שיהיה לך מליץ יושר.
זוכרת שבכל כיפור סיפרת לי בהתרגשות שאתה צם והולך לבית הכנסת המאולתר אצלכם בקיבוץ, שאתה מוזמן לעלות לתורה כזקן השבט. כמה געגוע יש לך למסורת שעליה גדלת בבית. שלמה אהובי, אני מבקשת סליחה ומחילה ממך, על שלא הצלחנו לשמור עליך טוב. על שלא עלה בידינו להשיב אותך אלינו כבר למעלה משנה. סלח לי אחי היקר. מחל לי. אני מבקשת ממך לשמור על הרוח ועל החיוך המתוק שלך. אנו שולחים לך חיבוקים וחיזוקים ומלוא הטנא אהבה, אחותך דסי, שמשתגעת מגעגועים.
