הכטב"ם ששוגר אמש לאזור בנימינה והביא לאסון הגדול בבסיס הצבאי, היה השני בתוך יומיים. בסוף השבוע, ביום כיפור, שוגר כטב"ם שפגע בדיוק מוגן בהרצליה. על פי ההערכות, מאז 7 באוקטובר חיזבאללה לבדו שיגר לשטח ישראל יותר מ-2,000 כטב"מים, בנוסף למאות ששוגרו מאיראן, תימן סוריה ועיראק. עם התקדמות המלחמה גדל איום הכטב"מים, וכעת הוא אחד מהאיומים המרכזיים בגזרה הצפונית.
כטב"ם, כלי טיס בלתי מאויש, הוא שם כולל לכל כלי הטיס שלא כוללים טייס אנושי. החל מרחפנים שאפשר לקנות באינטרנט זול ולחמש אותם, ועד כלי טיס אימתניים כמו ההרמס והאיתן שמפעיל חיל האוויר הישראלי או הפרדטור האמריקאי.
היתרון של הכטב"ם ברור: הוא בדרך כלל יותר קטן, זול ופשוט להפעלה ממטוס קרב, קל להתאים אותו למגוון מטרות, והוא אינו דורש אופרציה מסובכת, מערך טכני מורכב, שדות תעופה, וכמובן טייסים בקוקפיט. כך איפשרו הכטב"מים גם לארגוני טרור להקים כוח אווירי מאיים משלהם, כאשר כבר לפני 20 שנה שיגר חיזבאללה כטב"ם ראשון שחדר לשטח ישראל מעל נהריה ונפל בים.
בחיזבאללה משתמשים כרגע בעיקר בכטב"מים מתאבדים ובכטב"מים לאיסוף מודיעין, ובמהלך המלחמה אף שיחרר תיעודים של טיסות כטב"ם מעל לנמל חיפה ומעל מתקן ביטחוני רגיש במפרץ חיפה. אבל לפי דיווחים, יש לחיזבאללה גם כטב"ם איראני תוקף מסוג "כראר", שיכול לשאת פצצות או טילים, לשגר אותם - ואז לחזור לבסיסו או להתאבד על המטרה בעצמו. התחכום והדיוק של הכטב"מים התוקפים האיראניים רחוקים מאוד מאלו שבידי ישראל, ועדיין, כאשר חיזבאללה יחליט להשתמש בו - הוא עלול לגרום לא מעט נזק.
תת-אלוף (במיל') דורון גביש, לשעבר מפקד מערך ההגנה האווירית, אמר אמש לאחר האירוע הקשה כי "כשמדברים על איום הכטב"ם צריך להסתכל עליו בקונטקסט של מרחק ושל המלחמה הנוכחית. בסך הכל יש מענה לכטב"מים בטווחים הארוכים, שמורכב מכמה חלקים: מודיעין מוקדם, מטוסי חיל האוויר ומערך ההגנה האווירית. כטב"מים שנורו אפילו מעיראק וסוריה יורטו. 300 כטב"מים מתימן, חדרו אחד בתל-אביב ואחד באילת. 170 מאיראן יורטו כולם".
אלא שלדבריו, "לצד המספרים האלו, צריך להגיד, שלצערנו הרב המערך הזה הוא לא מושלם וההגנה היא לא הרמטית. לעיתים זה טעות אנוש, לעיתים טעות טכנולוגית או תקלה. מה שנותן את הפיתרון זה התרעה, כמו שקרה בהרצליה. באירוע הנוכחי עוד מוקדם לדעת ומטבע הדברים מתחקרים. כמו שזה נראה לא הייתה התרעה, ונצטרך לחקור ברוח הזאת".
על הדיווחים כי מדובר בכטב"ם שירה טיל לפני שהתפוצץ, אמר גביש: "עקרונית יכולה להיות לאויב יכולת כזאת. אבל כרגע עוד לא ידוע מה קרה שם. זה אירוע מאוד מאוד חריג".
הקושי העיקרי שמייצרים הכטב"מים הוא יכולת הזיהוי או הגילוי. בראיון עבר ל"ידיעות אחרונות" הסביר תת-אלוף (במיל') רן כוכב, גם הוא כיהן כמפקד ההגנה האווירית, כי "מי שלא רואה, לא יורה. קשה לגלות כי כטב"ם טס נמוך מתחת למכ"ם, ושטח חתימת המכ"ם שלו נמוך. אין בו הרבה מתכת, אז מכ"ם שמבוסס על איתור המתכת של כלי הטיס לא רואה אותו, ואם אתה מוריד את רגישות המכ"ם, אז יש הרבה אזעקות שווא. ולכן האתגר המרכזי זה הגילוי".
הוא הוסיף כי "אפשר על ידי תצפית, להושיב חייל או חיילת, או על ידי אקוסטיקה, כמו במלחמת העולם השנייה, או לוחמה אלקטרונית, לקלוט אותות ג'י-פי-אס, אבל זה מאוד קשה. גם אם גילינו, קשה לעקוב אחריו, כי הוא טס לאט ביחס לרקטה או מטוס. ואם כבר הצלחנו לעקוב אחריו, לא בטוח שנצליח להזניק מטוס קרב, ולא בכל מקום יש סוללת הגנה אווירית. חוץ מזה, אולי בכלל גם לא נדע של מי הוא. גם נושא הרגולציה בעייתי. היום כל ילד יכול לקנות רחפן ולשים עליו חומר נפץ. אני לא מתרץ את המצב. התוצאה לא מספיק טובה. אנחנו צריכים מאה אחוז".
לדברי גביש, "בתוך העולם הזה יש מאות של מטרות, ובתוך המאות האלו לעיתים יש טעויות אנוש כמו שקרה בתל-אביב שלא התייחסו אליו כמטרה מאיימת. בשביל לברור בין בליל המטרות צריך אחיזה טובה בתמונה האווירית שלך. ככה קל יותר לזהות שיש משהו שלא מתנהג ומתנהל כמו שכוחותינו מתנהלים. ברגע שמזהים את המטרה כמאיימת צריך הפעיל את המערכת כולה".
רוב הכטב"מים הם כאמור כלים זולים מאוד, אך היירוט שלהם יקר. "אף אחד לא שואל כמה עולה טיל כזה או אחר", הסביר גביש, "אין שיקול כלכלי כשמדובר בחיי אדם. במחירים של המיירטים תמיד משווים לנזק ולא לכמה זה עולה לנו. לעתיד, בשביל להתמודד עם האיום בצורה יותר מיטבית, מדינת ישראל נערכת לפיתרון הלייזר. זה עדיין לא הבשיל לתוך המלחמה הזאת. אבל מערכות הלייזר הן העתיד שיתן פיתרון גם לסוגיית הכטב"מים וגם לעלות המיירטים".
