האם נשירת עלי עץ המצוי בחצר השכנים מהווה מטרד? בית המשפט קבע שלא תמיד. לפני בית משפט השלום ברחובות הובאה תביעה שהגישו בני זוג בשנת 2020 למתן צו שיורה לשכניהם לגזום את ענפי עץ הדולב המצוי בחצרם ולאסוף את העלים שנושרים אל חצר התובעים ומהווים לטענתם "מטרד ליחיד". התובעים הם בעלים של מגרש בשטח 800 מ"ר ביישוב מכבים שעליו בנוי ביתם. הם טענו כי העלים מעץ הדולב הגדול נושרים ישירות לביתם ולחצרם, מלכלכים את רצפת החצר ואת בריכת השחייה וסותמים את המרזבים על גג הבית. הם טענו כי פנו אל הנתבעים בבקשה לגיזום עץ הדולב עד למחצית גובהו, אולם לטענתם, "פניהם הושבו ריקם".
מנגד טענו הנתבעים כי עץ הדולב ניטע בחצרם ב-1988 ומאז ועד העת האחרונה לא הועלו כל תלונות מצד התובעים בעניין זה. עוד טענו הנתבעים, כי את הבריכה ואת גינת המשחקים שבחצר ביתם בנו התובעים כאשר הם ידעו על מיקומו וגודלו של העץ. לטענתם, התובעים עותרים לגיזום העץ, אך בפועל מדובר בכריתה שלו.
השופטת אדנקו סבחת-חיימוביץ דחתה את התביעה וקבעה כי לא התרשמה שמדובר באסופת עלים משמעותית שיש בה כדי לגרום למפגע או להפרעה ליחיד. היא חייבה את התובעים בהוצאות של 20 אלף שקל.
עו"ד קארין שמעון ועו"ד לידור שובל, שייצגו את השכנים הנתבעים: "מדובר בפסק דין חשוב וצודק. לא ייתכן שאדם יבקש להורות לפגוע במקרקעין של שכנו, בשם נוחותו האישית".
