על אף ההצלחות הכבירות בזירה הצבאית עם חיסולו של מנהיג חמאס ברצועת עזה סינוואר, 101 חטופים עדיין נמצאים ברצועה והלחימה מול ארגון הטרור עדיין נמשכת. ישראל נמצאת בהתקפה מדינית חריפה מצד בעלות הברית הקרובות ביותר שלה במערב – ארה"ב, בריטניה וצרפת שדורשות ממנה להגביל את עצמה ולמנוע משבר הומניטרי ברצועת עזה.
הנשק אמריקאי, הסיוע הומניטרי
בארה"ב שלחו מכתב חריף לישראל ובו דרשו לפתור את המשבר ההומניטרי בצפון הרצועה תוך 30 יום – אחרת היא תיאלץ להתמודד עם משבר חימושים חריף, בזמן שארה"ב ממשיכה לעכב משלוחים של פצצות 900 ק"ג. למעשה, אם הצעדים שדורשים האמריקאים לא ייושמו, הדבר עלול להוביל להשלכות על המשך הסיוע הצבאי, שמחייב את החתימה של מזכיר המדינה אנתוני בלינקן ושר ההגנה לויד אוסטין, שחתומים גם על המכתב החריג והתקיף שהועבר לישראל. בישראל טענו שלא הייתה החלטה על הרעבה ושבניגוד לדיווחים, ישראל לא אימצה את "תוכנית האלופים" שבבסיסה פינוי האוכלוסייה שמצפון לציר נצרים, והטלת מצור שם. בעקבות האיום האמריקאי, ראש הממשלה בנימין נתניהו קיים התייעצות "חירום". בדיון התגבשה הבנה שמול הביקורת הגוברת בעולם ישראל חייבת להגדיל את הסיוע שייכנס. וכבר ביום רביעי איפשרה הכנסה של 50 משאיות לצפון רצועת עזה. בנוסף לכך, בהתייעצות סוכם שהשר רון דרמר יגבש מענה ביניים לדרישות האמריקאים. ביום ראשון צפוי הקבינט המדיני–ביטחוני לקיים דיון מעמיק בסוגיית הסיוע ההומניטרי, אבל גם על הדרישות האחרות של ארה"ב: ביקורים של הצלב האדום אצל עצירים פלסטינים והקפאת החקיקה נגד אונר"א. אחת ההצעות שידונו בקבינט היא האפשרות של חלוקת המזון על ידי חיילי צה"ל – צעד שמקדם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ושמתנגדים לו הרמטכ"ל הרצי הלוי ושר הביטחון יואב גלנט בטענה שהוא יסכן את החיילים, ויעלה כסף רב.
זמן קצר אחרי חיסולו של סינוואר, הנשיא ביידן פרסם הצהרה מיוחדת בה בירך את חיסולו של סינוואר והדגיש את צדקת הפעולה של ישראל. לצד זאת ביידן הבהיר כי "יש כעת הזדמנות ל'יום שאחרי' בעזה ללא חמאס בשלטון, ולהסדר מדיני המספק עתיד טוב יותר לישראלים ולפלסטינים כאחד. יחיא סינוואר היה מכשול בלתי עביר להשגת כל המטרות הללו. המכשול הזה כבר לא קיים". בהמשך התקשר ביידן לנתניהו ממטוס ״אייר פורס 1״ ושיבח את צה״ל על העבודה המצוינת. לשכת ראש הממשלה הדגישה כי שני המנהיגים הסכימו שישנה הזדמנות לקדם את שחרור החטופים, וכי הם יעבדו יחד לשם השגת מטרה זו.
סנקציות מהממלכה
התבטאויות של השרים סמוטריץ' ובן גביר גרמו לזעם בעולם והביאו לבחינה ממשית של הטלת סנקציות עליהם מצד מדינות אירופיות. בן גביר, בין השאר, אמר כי "שצריך להפסיק את העברת הסיוע ההומניטרי והדלק עד החזרת כל החטופים שלנו הביתה, לעודד הגירה ולכבוש את שטחי הרצועה לשם החזקתם בידינו לצמיתות". סמוטריץ', מצידו, אמר בכנס קטיף בחודש אוגוסט האחרון שישראל מכניסה סיוע לרצועת עזה כי "אין ברירה" ו"אולי מוסרי להרעיב שני מיליון עזתים". הדברים שלהם על סיוע הומניטרי נתפסים בחומרה רבה בעולם. ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר, מנהיג מפלגת הלייבור, אישר בפרלמנט הבריטי שארצו בוחנת הטלת סנקציות על השרים. "אנחנו בוחנים את זה", אמר, אחרי שנשאל על התבטאויות שהשמיעו השניים. הוא הגדיר את אמירותיהם "מתועבות", וקרא לישראל להגדיל את הכנסת הסיוע ההומניטרי לצפון רצועת עזה.
ההתהפכות הצרפתית
ישראל וצרפת נמצאות בשפל ביחסים שהולך והופך פומבי יותר מיום ליום. לאחר שצרפת החליטה לאסור על חברות ישראליות להשתתף בתערוכת הנשק הימי הגדולה בעולם, נשיא צרפת עמנואל מקרון תקף את נתניהו בדיון סגור שערך עם שריו. לפי העיתון הצרפתי "לה פריזיאן" הוא אמר כי "על נתניהו לא לשכוח שהמדינה שלו הוקמה בהחלטה של האו"ם, ולכן אסור לו לשחרר עצמו מהמחויבויות של החלטות האו"ם". בתגובה, נתניהו אמר בראיון לעיתון הצרפתי "לה פיגרו" כי "צרפת צריכה לעמוד לצד ישראל", והוסיף כי "אני מצפה שצרפת תשנה את גישתה כדי שנוכל לעבוד יחד על החזרת היציבות ללבנון". על דבריו של מקרון בנוגע להחלטה באו"ם, אמר "זה עיוות היסטורי. האו"ם הכיר בזכות העם היהודי למדינה, אך לא יצר את מדינת ישראל. העם היהודי מחובר לארץ ישראל במשך 3,500 שנה. מי שהקים את המדינה הם לוחמי מלחמת העצמאות – בהם שורדי השואה". נתניהו הזכיר כי מאז סיום מלחמת לבנון השנייה, וכינון החלטת מועצת הביטחון של האו"ם (החלטה 1701) – היא לא נאכפה, ואמר "כמה טילים של חיזבאללה יוניפי"ל הצליחו לעצור? אפס".
