"ההתרעה הראשונה שקיבלנו הייתה בסביבות 10:35 על פגיעה בגדר. התחלנו לצמצם טווח ולנסוע לכיוון הנקודה. תוך כדי הנסיעה, כ-50 מטר לפני הנקודה, קיבלנו דיווח: 'זו חדירה ודאית'". כך תיארה אתמול רב-סמל (במיל') א' (22) את הרגעים שקדמו להיתקלות הדרמטית עם המחבלים שחדרו ביום שישי בבוקר דרך גבול ירדן, סמוך לנאות הכיכר.
רס"ל (במיל') א', יחד עם המפקד שלה רס"ל (במיל') י' (39), היו אלה שחיסלו את המחבלים. הנהג ולוחם נוסף שהיה עימם נפצעו באורח קל-בינוני. בראיון משותף סיפרו אתמול א' ו-י' על החתירה למגע ועל המוכנות לכל אירוע, גם בגבול שנחשב לגבול שלום.
2 צפייה בגלריה
("הטווח בינינו לבין המחבלים היה רק הרכב". רס"ל (במיל') א' ורס"ל (במיל') י', אתמול | צילום: דובר צה"ל)
התצפיתניות מגדוד האיסוף 727 היו אלה שזיהו את החשודים חוצים את הגבול. הכוח, בפיקודו של י', נסע למקום דרך המטעים. "עצרנו את הרכב ובאותה נקודה כולנו זיהינו את הדמויות החשודות", שיחזרה א'. "פרקנו מהרכב, התחלנו בנוהל מעצר חשוד, ואז המחבלים פתחו באש והסתערו לכיוון שלנו. הטווח בינינו לבין המחבלים היה בסך הכל הרכב. פתחנו באש ולא הפסקנו עד שהמחבלים נוטרלו. אנחנו עמדנו מאחורי הרכב, ששימש לנו מחסה. מחבל אחד בא מצד שמאל, והשני זינק על מכסה המנוע. את המחבל שקפץ על הרכב הורדנו מיד. הרמתי ידיים מעל הבגאז' ונתתי מכת אש, והמפקד י', מצד ימין שלי, נתן מכת אש סופית והמחבל נוטרל. המחבל שהגיע משמאל הצליח לפצוע את הנהג ולוחם נוסף שהיה איתנו. בזמן הזה נתתי צרור יריות מצד שמאל של הרכב, ו-י' הגיע באש מצד ימין וניטרלנו גם את המחבל השני".
אחרי שחיסלו את המחבלים החלה א' בהגשת עזרה ראשונה לנהג וללוחם שנפצעו ועצרה את הדימום. רס"ל י' שיבח את תפקוד לוחמיו: "תוך דקות בודדות הגיע החפ"ק שלנו, שכולל גם חובשת, ופינינו את הפצועים".
י', תושב אזור ירושלים ומהנדס אזרחי במקצועו, עשה את שירותו הצבאי בגדוד צבר של חטיבת גבעתי. הוא שירת במילואים במשך שנים באוגדת עזה תחת יחידת חילוץ, ולאחר סיום המילואים באוגדה, עבר לגדוד 998 שתופס כעת קו בערבה, לאורך גבול ירדן. "האירוע הזה הפתיע אותנו", הודה י' אתמול. "האירועים היותר שכיחים כאן הם הברחות אמל"ח וסמים. אבל המלחמה שינתה את השיח. אחרי 7 באוקטובר אנחנו מבינים שזה יכול לקרות בכל מקום".
א', תושבת המרכז, התגייסה לפלוגת חילוץ והצלה בגדוד שחר של פיקוד העורף. אחרי שמונה חודשים נכנסה לתפקיד קשרית מ"פ והייתה 70 יום בתוך עזה. היא השתחררה לאחרונה, אך נשארה במילואים. "אחרי התקופה בתוך עזה, אמא שלי נרגעה כשהגעתי לגבול ירדן", סיפרה אתמול. "אבל היא תמיד אומרת שבכל שקט יכול להתעורר משהו, ושאף פעם אי-אפשר להיות שאננים. והנה, בסוף זה קורה. אין ספק שהפעילות בגבול ירדן שונה לגמרי. שירתי בגזרת הר חריף, הר שגיא וגבול מצרים. גם אז חשבנו שלא יקרה כלום. ולפני שעזבתי היה פיגוע שבו נפלו שלושה חיילים. שום מקום הוא לא בטוח, בטח שלא אחרי 7 באוקטובר". במשך שעות ארוכות אחרי האירוע, עד שהוברר שאין מחבל נוסף בשטח, היו תושבי נאות הכיכר והסביבה נצורים בבתיהם. "במשך יותר מ-40 שנה שאני חיה פה, לא היה כזה אירוע משמעותי", אמרה אתמול ג'ויס ענבי מנאות הכיכר. "הבן שלי גר בחיפה והגיע לפה עם האישה והילדים כדי לנוח מהאזעקות שם, וכאן הם נכנסו לעוצר של חמש שעות. אנחנו מקווים שזה היה אירוע חד-פעמי. כרגע יש עיבוי של כוחות הצבא והרבה יותר שמירה. אנחנו מקווים שכיתת הכוננות שלנו תקבל את מה שמגיע לה, כך שיוכלו להגן עלינו כמו שצריך, כי אם אין אני לי, מי לי. אנחנו שני יישובים קטנים ורחוקים מהערבה. השדות שלנו סמוכים לגדר הגבול. כבר התריעו וראו רכבים מהצד השני של הגדר, ובסופו של דבר ראינו שצדקנו. זה נגמר עם שני פצועים אבל זה היה יכול להיות יותר גרוע. לצערנו, אנחנו הגבול הרביעי שנכנס לפעולה מבחינת המדינה". ליהי, תושבת עין גדי, דואגת מאוד. "בזכות כיתת הכוננות, הצבא והמשטרה נמנע אסון גדול", אמרה אתמול, "אבל גדר רעועה לא מספיקה לשמור עלינו. אפילו לא הייתה התרעה שנדע להגיע למקום מסתור".
לדברי יוני שטרן, מורה דרך, תושב נאות הכיכר: "המושב נמצא בביקושים גבוהים מבחינת הצמיחה הדמוגרפית. אין לנו בתים פנויים. אנחנו במגמה חיובית מזה כשש שנים. הצבא עושה פה עבודה טובה. תמיד אפשר לשאוף ליותר. אבל אין שום שינוי כרגע". פסטיבל התמר המתקיים בימים אלה באזור אכן נמשך כסדרו, אך אחד מתושבי הערבה אמר אתמול: "יש את פסטיבל התמר ויש את מלונות ים המלח. זה היה יכול להיגמר הרבה יותר רע".
