יעד גיוס החרדים שהציב צה"ל לשנת הגיוס 2024 – שהחלה ביולי ותסתיים בסוף יוני 2025 – הוא 4,800 מתגייסים. מדובר אמנם ביעד שהוא גדול פי שלושה מהשנים האחרונות, אך עדיין לא מדובר אפילו בעשירית מכ-60 אלף הצעירים שבגילי גיוס.
בזמן שהממשלה מנסה לחוקק חוקי השתמטות, ביום חמישי השבוע יסתיים השלישון הראשון של שנת הגיוס, שהיעד שהוצב לו היה גיוסם של 1,300 חרדים. בימים הקרובים יוצגו נתוניו לרמטכ"ל הרצי הלוי, ולשר הביטחון החדש ישראל כ"ץ. בצבא עוד לא יודעים להעריך עד כמה התקרבו ליעד, אבל יודעים להגיד שיש עלייה של עשרות אחוזים בהשוואה לחודשים המקבילים בשנה שעברה, ושרוב המתגייסים שהתייצבו לא הגיעו בעקבות שליחת הצווים, אלא דווקא בעקבות תוכניות השירות שהותאמו להם. בצה"ל מסבירים שהתקשרו לאנשים והסבירו להם על מסלולים חדשים ובכך רתמו אותם, אך עדיין – הדרך ארוכה מאוד.
על פי ההערכות בצה"ל, חסרים כיום כעשרת אלפים חיילי סדיר, על מנת לעמוד בצורכי בניין הכוח. כמות הסד"כ שתושקע בגזרות לחימה תהיה מטבע הדברים גדולה בהרבה מזו שהייתה לפני 7 באוקטובר. בימים אלו קמה אוגדת דוד - אוגדת חי"ר קל, למתנדבים ששירתו בקרבי וכבר פטורים ממילואים, וחטיבת השומר, חטיבת חי"ר גם כן במילואים. אבל השאיפה כמובן היא לגיוס כוח סדיר שאפקטיבי הרבה יותר מבחינת התפוקה, וגם יכול להקל על מערך המילואים, שרוב המשרתים בו יסגרו בשנה החולפת בין שלושה לארבעה סבבים – מה שמוביל לנקודה שהובהרה כבר עם מתקפת הפתע ב-7 באוקטובר: צריך לגייס את החרדים.
אלא שהנתונים אינם פשוטים: מתך 3,000 צווים שנשלחו לחרדים, התייצבו כ-240 בלבד – פחות מעשירית – שחלקם כבר השלימו את התהליך והתגייסו. גם בצה"ל מודים ש"מדובר במספר נמוך מאוד".
למחצית מאלה שלא התייצבו כבר הוצא זימון שני, תהליך זהה לכלל המלש"בים, ומי שלא מגיע לזימון שני – יוצאת נגדו פקודת מעצר. כיום יש סדר גודל של 700 מלש"בים שלא התייצבו לזימון הראשון והשני והוצאה נגדם פקודת מעצר.
מי שלא מתייצב במסגרת 30 הימים של פקודת המעצר, יקבל צו 12, שמורה לו להתייצב מיידית לגיוס, ללא כל הליכים מקדימים, מיונים ועוד. מי שלא מתייצב גם לזה הופך למעשה למשתמט וחלות עליו סנקציות, כמו איסור יציאה מהארץ, עילת מעצר וכו'. בצה"ל יודעים שהסנקציות לא תמיד פוגשות את המלש"בים החרדים שלא ממש מתכננים על טיול לכרתים בקיץ, אבל מסבירים: "יש בתוך הציבור הזה, כולל זה שהוצאנו לו צווים, אנשים שעובדים, אנשים שלומדים באוניברסיטאות ולכן זה יפגוש אותם".
על פי צה"ל היעד של 4,800 מתגייסים חרדים בשנת הגיוס הנוכחית הוא מאוד מאתגר.
מדובר באוכלוסייה שברובה לא הייתה מתגייסת כבר יותר משבעה עשורים, ושדורשת התאמות מיטביות. כך למשל, עוד מהצו הראשון המלש"בים החרדים צריכים לפגוש מאבחנים ולא מאבחנות, רופאים גברים, וכן יש צורך בהקמת תשתיות מתאימות בבסיסים החדשים.
בסוף חודש דצמבר, לקראת חג החנוכה, צפוי להיפתח הגיוס הראשון לחטיבה החרדית החדשה שמוקמת. בסיס האם שמוסב כעת עבור החטיבה נמצא בבקעת הירדן, וחלק מההתאמות למגזר הן בתי כנסת גדולים שיכילו את כלל המשרתים, לעומת בסיסים אחרים שבהם רק חלק מהמשרתים מתפללים.
בצבא דוחים את הביקורת שלפיה אין מוכנות לקליטת חרדים. "צה"ל נמצא ברמת מוכנות מאוד-מאוד גבוהה לקלוט חרדים, במספרים הרבה יותר גדולים מבעבר, תוך כדי ההבנה שיש מחויבות לשמור על הזהות החרדית של מי שרוצה לשמור עליה", מסבירים גורמים בצה"ל. "החטיבה החרדית למשל תדע להכיל כמעט 4,000 חיילים במגוון תפקידים במודיעין, לוגיסטיקה, משאבי אנוש, רבנות, וכמובן שבלחימה".
אלא שאי-אפשר שלא לשאול את השאלה, למה חיכו עד כה כדי להכין את הצבא לגיוס המוני חרדים, שכן סוגיית השוויון בנטל עומדת בלב השיח הישראלי מאז קום המדינה. מספר המתגייסים והגדלת היעדים הם נושאים שדנו בהם הרבה לפני מלחמת חרבות ברזל.
כך, למשל, בדוח מסכם של צוות הבדיקה בנושא גיוס חרדים לצה"ל בראשות אלוף (במיל') רוני נומה, שקם בעקבות הטיית מספרי המתגייסים ובדק את הנושא בשנים 2011–2018 נמצא שגם אז כמות המתגייסים לא תאמה את יעדי הגיוס, ושלא הייתה אף מגמת עלייה, בניגוד למה שדווח למשרד הביטחון והדרג המדיני.
הסיבות לדיווח כאילו קיימת עלייה היו מגוונות, החל מתקלות בספירה בגלל רשלנות ועד ספירת נתונים "בפרשנות מרחיבה באופן מודע, מכוון ושיטתי" - זאת בניגוד לחוק. כך למשל, יוצאים בשאלה נספרו כחרדים.
ובשעה שמספר המתגייסים מהמגזר לא זינק, הרי שלפי המכון הישראלי לדמוקרטיה קיים זינוק במספר בחורי הישיבות. ב-2021 היו 149,827 אברכים, ובשנה שעברה - אז נרשם גידול של 50% בתקציב הישיבות מהשנה שקדמה לה - מספר האברכים עמד על 167,415, ומספר המתגייסים, במקרה הטוב, נותר כשהיה. גם מלחמת חרבות ברזל עדיין לא שינתה את המשוואה.
לפי הערכות עתידיות שביצע המכון, לו שיעור החרדים שיתגייסו יהיה שווה לשיעור המתגייסים הכללי, הדבר יכול לחסוך לכל מילואימניק 35–45 ימי מילואים, ובתקופות נטולות מלחמות ומבצעים המשמעות היא ביטול מערך המילואים. מבחינה כלכלית, הדבר יחסוך למדינה 8–10 מיליארד שקלים. וגם אם רק 20% מהגברים החרדים יתגייסו, עדיין הדבר יחסוך לכל מילואימניק 10–12 ימי מילואים.
