לא כך תיארו לעצמם גל וחבריו, אוהדי מכבי ת"א, את חוויית הנסיעה לאמסטרדם. הולנד, שידועה במידה רבה כמדינה ליברלית וסובלנית, חשפה בפניהם פן אחר שלה, מכוער ומסוכן מאוד.
פגשתי את גל וחבריו במהלך יום שישי במרכז של אחד הארגונים היהודיים שאליו התפנו רבים מחבריהם. על מצחו של גל בלטה חבורה אדומה, שריטה האדימה מתחת לעינו הימנית, שפתו העליונה הייתה נפוחה, ובפיו שתי שיניים קדמיות שבורות. אל תתבלבלו: הוא לא הותקף אחרי המשחק. האלימות נגד הישראלים התחילה עוד קודם לכן.
גל וחבריו שבו לאמסטרדם ברביעי בלילה אחרי שראו את אוסקר גלוך וזלצבורג מנצחים ברוטרדם את פיינורד בליגת האלופות, וכ-20 צעירים התקרבו אליהם בצעקות. אחד מהם שאל את גל מאיפה הגיעו, והישראלי שהבין את הסיטואציה המסוכנת אמר מיד שהוא מיוון. זה לא עזר. החבורה שטופת השנאה דרשה לראות את הדרכון שלו, וכשגל ענה שהוא לא נושא אותו, הוא הותקף באכזריות. הדבר הבא שהוא זוכר הוא שהתעורר באמבולנס, שם קיבל טיפול ראשוני מפרמדיקים כשהוא עדיין בהלם.
למרות החוויה הקשה, גל התאושש והחליט בכל זאת ללכת למשחק מול איאקס. הם רק החליטו שהפעם יחזרו במהירות למלון – אלא שגם את הדרך הקצרה הזו הם נאלצו לעשות תוך שהם מותקפים מילולית מצעירים ברכבים. החבורה הישראלית החליטה להינעל בחדר המלון, מחשש מחבורות פורעים שעלולות לפרוץ למקום ולחפש ישראלים.
העדות המזעזעת היא רק אחת מני רבות של אוהדי מכבי ת"א. אריה, שהגיע למשחק עם בנו בן ה-13, סיפר כי לא ראה אף שוטר בסביבה אחרי המשחק, בזמן שחבורות פורעים השתוללו ברחובות, חמושות באלות וזיקוקים. רימון הלם התפוצץ ממש בסמוך אליהם, והאב ובנו נמלטו בריצה למלון – כשאריה נותן לילד מקל כדי שיוכל להגן על עצמו במקרה הצורך. למלון הם הגיעו אחרי שקיבלו טרמפ בניידת משוטרים אליהם התחננו.
למרבה המזל, האירועים הסתיימו ללא הרוגים. אך ברור שעל הרשויות בהולנד, ובמדינות נוספות ברחבי אירופה, לשאול את עצמן מה בכוונתן לעשות כדי לשים סוף להתפרעויות האיסלאמיות האלימות ברחובות, כי בפעם הבאה אולי לא יהיה מזל כזה.