מפקד הצוות מיחידת לוט"ר אילת, רס"ן (במיל') איתמר לוין פרידמן ז"ל, נהרג לפני כשבוע בג'באליה מ"מארב על מארב". צלפי חמאס השכיבו מארב שפגע במארב שפרסה היחידה המובחרת, שעלתה מהעיר הדרומית לסייע לאוגדה 162 בפשיטה בצפון רצועת עזה. "מארב על מארב" היא שיטת לחימה עיקרית של צה"ל נגד חיזבאללה בדרום לבנון. בשתי הזירות הצבא פועל עם פחות כוחות בימים אלה, אבל עם תפיסות ומושגי לחימה שמתחילים להיות דומים. במקביל, השעון הצבאי מתקתק מהר יותר מזה המדיני או הפוליטי.
הפעולה הקרקעית בדרום לבנון מתנהלת יותר תחת צללים וטשטושי מידע מצד צה"ל, כדי להקשות על צבא הטרור שרחוק מלהתפרק מנשקו. פחות חטיבות לוקחות כעת חלק בשלושת המבצעים שמתנהלים בקילומטר הרביעי-חמישי מהגבול. בצה"ל לא מודים בכך, אך בפיקוד הצפון השלימו כבר לפני כשבועיים, ובזמן, את המשימה שהגדיר להם הדרג המדיני: הסרת איום הפלישה של כוח רדואן לגליל.
כדי לעודד את הלוחמים שפועלים ברצף חסר תקדים מאז הקמת צה"ל, ואולי גם כדי להחזיק את העורף המותש, הצבא הפיץ סרטונים עם מסרים דומים בשתי הזירות הפעילות. "צה"ל לא מתעייף", שאמר הרמטכ"ל הרצי הלוי ללוחמים שפועלים בעזה, ו"לא נגמר לנו הכוח", שאמר מג"ד 51 מגולני, סא"ל רן, לפקודיו בדרום לבנון.
בלי מתנות
כדי להסביר מה חיילי צה"ל עושים כעת בדרום לבנון, בצבא מדברים במושגים של "שימור ההישג" ופגיעה במשגרי רקטות של חיזבאללה לטווחים קרובים ובינוניים כחיפה והקריות. המהלך הקרקעי נמשך זה כחודש וחצי ובמהלכו נהרגו 68 חיילים ואזרחים, ביחס של 1 ל-25 לעומת האבידות שצה"ל מעריך בצד הלבנוני. צה"ל מתקדם לקו הכפרים השני, ואף מעבר לכך, אך עדיין לא לעיירות גדולות כמרג' עיון או בינת ג'בל.
אוגדות פיקוד הצפון עמדו במשימה שלהן ובצה"ל כמעט מדרבנים, בין השורות, את הממשלה להביא להסדרה שתפסיק את האש בצפון ותאפשר את התחלת שיקום היישובים והשבת התושבים לבתיהם. "הכפרים השיעיים בדרום לבנון הם מוגלה שאפשר לחטט בה עוד שנים עם החיילים של גולני ואלכסנדרוני", אומרים במערכת הביטחון, "אנחנו בנקודה הכי טובה כעת מבחינת ההישגים של צה"ל".
עם זאת, היה בצה"ל מי שנדהם מהפרסום האמריקאי שלפיו בממשלה אולי יחכו עוד חודשיים עד לכניסת טראמפ לבית הלבן כדי לתת לו "במתנה" את סוף הלחימה בצפון. חודשיים אלו יכללו שהייה בבוץ לבנוני חורפי שלא היה בתכנון, אחרי 14 חודשי לחימה ארוכים בכל הזירות.
בצה"ל גם מזכירים שהלחימה בצפון רחוקה מתרחישי האימים עם יותר מאלף שיגורים ביום לעורף הישראלי, עשרות אתרי הרס ואלפי הרוגים בצפון ובמרכז. חיזבאללה שיגר גם בסוף השבוע עוד כעשרה כטב"מים, איראן ממשיכה לעשות זאת במספרים נמוכים, מעיראק ומתימן, אך חיל האוויר מצליח ליירטם בשיעור משתפר של 90%.
סוף המלחמה בצפון ומעבר ללחימה של שנים שצפויה ברצועת עזה, עם או בלי שחרור חטופים, יסמלו את סיום המלחמה הארוכה שהממשלה חפצה בהתארכותה, כינון ועדת חקירה ממלכתית שבממשלה חרדים מפניה, וייתכן שגם הליכה לבחירות. בהיבט הזה, השעון הצבאי שכולל חללים כבר לא מסתנכרן עם השעון המדיני האיטי או עם הפוליטי שמייחל למלחמה נצחית. השאלה היא אם הרמטכ"ל הלוי יוכל לגלות אמת זו לציבור.
בינתיים בצה"ל הולכים ומזכירים את אפקט הדאחיה מ-2006: הפלת עשרות בניינים של חיזבאללה ברובע השיעי של ביירות בשבועות האחרונים. בסוף השבוע בלבד הותקפו כ-200 מטרות מהאוויר, בשבעה גלי תקיפות שכללו מיטוט רבי-קומות גם בערי חוף מדרום לבירה וברמת נבטיה. מדרום לשם, ליד הגבול עם ישראל, מתארים המפקדים דפוסי פעולה דומים ללחימה שניהלו בחודש הראשון של המהלך: פשיטות מוגבלות אך בהיקפי כוחות גדולים של צוות קרבי חטיבתי משולב או שניים, במשך חמישה-שישה ימים לערך על כל יעד, לרוב כפר בודד שהפך לבסיס צבאי, או שטח סבוך מבוצר שהוקם כמרחב לחימה על ידי חיזבאללה.
הכוחות לא נשארים בכפרים מעבר ללוח הזמנים שנקבע, גם כדי לא להתבסס שם יתר על המידה. הם חוזרים ברגל, לשטח הארץ הסמוך. במידת הצורך שבים הגדודים לפעולות השלמה, פיצוץ או הריסת מרחבי לחימה מתחת ומעל האדמה. בימים האחרונים הופתעו לוחמים לגלות תשתיות טרור גם בפאתי אחד הכפרים הנוצריים בקרבת הגבול. הכפרים הללו, דוגמת רמיש, זכו לחסינות מצה"ל כי בלמו כמעט בגופם כניסה של חיזבאללה לשטחם לאורך השנים האחרונות, גם בגלל המתח העדתי בלבנון וגם מחשש שייחרבו על ידי צה"ל ביום מן הימים.
בפיקוד הצפון אומרים כי מתוך כ-200 היתקלויות שהיו עד כה בפעולה הקרקעית, כולל בתוך מבנים, רק בודדות הסתיימו בחללים לכוחות צה"ל. לא מן הנמנע שמספר הבתים והמבנים שצה"ל הרס בכפרי חיזבאללה שליד הגבול יגיע לאלפים רבים. למאות אלפי הלבנונים שגרו בהם לא תהיה קורת גג.
עד כה ההתנגדות של חיזבאללה בקו הכפרים השני היא מוגבלת. גם שם מוצאים הכוחות מספר נמוך יחסית של מחבלים, כ-20-30 בממוצע בכל כפר שנותרו להסתתר. מול כמות שכזו יש מאות לוחמי צה"ל, ולכן ההתקפות מנוהלות לרוב בשום שכל. כך, למשל, באחת ההתקפות של צק"ח 226 בימים האחרונים זוהה ירי של פעילי חיזבאללה. שלושה חיילים נפצעו אבל הכוח הגדול, שכלל גם טנקים, השיב אש והקפיא מצב: תוך 25 דקות הגיעו מטוסי קרב שהמג"ד הקפיץ, ואלו הנחיתו פצצות שחיסלו את המחבלים, 100 מטרים בלבד ממיקום הלוחמים. המפקדים ממשיכים לשבח את המודיעין הטקטי, שפוגע כמעט בול בכל אינדיקציה שהוא נותן לחיילים על מיקומי המחבלים, המטענים ומצבורי האמל"ח.
"אנחנו לא יושבים על התחת", מתאר קצין מחטיבה 226, "המשימה היא לא לכבוש כפר ולנוח בו אלא לעבוד לפי רשימות יעדים, כמו במפעל מסודר. יש זירות מטענים, גם בשטח הפתוח, אבל פחות ממה שחשבנו שיהיו".
זקני חטיבת המילואים 226, שלחמו במקומות האלה גם ב-2006, שמו לב לפני כמה ימים כי שברו למעשה את השיא של "סביהם", באורך הפעלת החטיבה שמורכבת מיוצאי צנחנים: בגלגולה הקודם, כחטיבה 80, הלוחמים היו על מדים במשך כחצי שנה, מתחילת מלחמת יום הכיפורים ב-1973 ועד לנסיגה מהמובלעת הסורית שהחזיקו באזור שצה"ל כבש בין קונטרה לדמשק. "יש כאן חיילים וקצינים שהפכו שולחן לפני חודשיים כדי שהחטיבה תיקח חלק בפעולה ההתקפית הזו, עם רוח לחימה בשמיים", אומרים בצה"ל, "אבל מצד שני יש לוחמים שוויתרו כבר על שנת הלימודים, אנשים ששנה נדפקה להם מהחיים, עם אתגרים של ילדים ובנות זוג. האלונקה הזו כבדה. ולכן אנחנו מקפידים גם עכשיו שאנשים ייצאו הביתה להתרענן. זה לא 120% התייצבות מתחילה המלחמה, אבל לאנשים אין דילמה. הם יודעים שזה הם, אין אף אחד אחר".
לחימת מעגלים
לוחמי חטיבת כפיר מובילים בימים אלה את הלחימה בבית לאהייה, שצופה על נתיב העשרה. זה קורה כחלק מפשיטת אוגדה 162 על ג'באליה. פשיטה זו ארוכה ומורכבת יותר מקודמותיה. יותר אוכלוסייה נותרה במרחב, וחמאס התבצר עם קווי הגנה ממולכדים.
בבית לאהייה הסיפור חריג, ויכול לנבא את "לחימת המעגלים" שצפויה לצה"ל בעשור הקרוב בעזה. חטיבת כפיר, שמזוהה עם משימות בט"ש באיו"ש, הגיעה לפני כשבועיים להילחם בעזה, לטהר את בית לאהייה מנוכחות חמאס. הקצינים שהגיעו מחודשים בחברון ובבקעה אמרו לפקודיהם: עלינו להכריע את גדוד חמאס במקום. זאת למרות שהגדוד הקטן הזה, מהפחות חזקים של חמאס, נדרס פיזית על ידי עשרות דחפורים וטנקים בתמרון הקרקעי המפלצתי ברצועה, לפני יותר משנה.
בעיירת הבת של ג'באליה נותרו עוד, מתברר, עשרות רבות של מחבלים. בכל קרב ידיהם של לוחמי כפיר על העליונה, גם אחרי שאיבדו ארבעה מחבריהם. נכון, אין התקפות מחלקתיות של גדוד חמאס בבית לאהייה, ורבים ממחבליו נכנעים בהרמת ידיים, אבל יש היתקלויות קרובות וזינובי גרילה בלוחמים.
"הגדוד של בית לאהייה בכשירות פחות טובה, נותרו לו מפקדים ונחסל את כולם", אמר בסוף השבוע ל"ידיעות אחרונות" מג"ד שמשון, סא"ל יואל, שאיבד את ארבעת הלוחמים, "השמדנו מאות בתי אויב בשבועיים שלנו כאן כדי לא להשאיר שום דבר לחמאס".
