מה קורה כאשר משלבים את תחום רישום הפטנטים עם טכנולוגיית הבינה המלאכותית ורותמים את המחרשה המתקדמת הזו לטובת שיפור החקלאות הישראלית ושדרוגה? תשאלו את ד"ר קרן חגי, עורכת פטנטים שמאוהבת בתחום הגנטיקה של הצמחים ומסייעת לבעלי רעיונות מסקרנים לרשום עליהם פטנט.
ד"ר חגי, בת 54, היא שותפה בכירה במשרד עורכי הדין "מיתר פטנטים". היא מתגוררת ברעננה, נשואה ואמא לשלושה – כולם בוגרי 8200 ולומדים היום באוניברסיטה. יש לה דוקטורט ופוסט-דוקטורט בביוכימיה וביולוגיה מולקולרית, ניסיון רב-שנים בתחומים חדשניים כמו ביוטכנולוגיה (ביוטק), טכנולוגיות חקלאיות (אגריטק), גנטיקה ופודטק, והיא אומרת ש"אם פעם הפריחו את השממה בעזרת טורייה, בשדות, תחת שמש קופחת, היום זה נעשה באמצעות טכנולוגיה ו-AI שפועלות ממשרדים ממוזגים בתל-אביב, כשרישום הפטנט מגן על בלעדיות הפיתוחים". לדבריה, התחום הזה משמעותי במיוחד במדינה כמו ישראל, שבה גם תחום החקלאות וגם תחום הטכנולוגיה מאוד מתקדמים.
את מצביעה על עלייה בביקוש לרישום פטנטים בתחום החקלאות. מה ההסבר לכך?
"זה תהליך שיש לו כמה גורמים, בראש ובראשונה ההתחממות הגלובלית ושינויי אקלים וגם הצורך לספק מזון לאוכלוסייה שהולכת וגדלה, כשבמקביל יש מחסור בשטחים חקלאיים זמינים ובעיות השקיה. ההתמודדות הזו מגייסת את הטכנולוגיה לטובת החקלאות, בין אם מדובר בשימוש בסנסורים כדי לתמוך בצמחים בשטח, או בביצוע עריכה גנטית בצמחים כדי לסייע להם לגדול באופן מהיר ועמיד, וגם דברים כמו להשביח את המזון באמצעות מקורות חלבון אלטרנטיביים במקום בחלבון מהחי. בכלל, תחום מזונות-העל והחלבונים החלופיים שמתפתח בצעדי ענק נעזר בפיתוחים חקלאיים של מקורות עשירים בחלבון ובוויטמינים לשיפור הטעם, המרקם והפרופיל התזונתי. ויש עוד דוגמאות רבות לפיתוחים מוגני פטנט שקשורים לדישון, להתמודדות עם מזיקים, להשקיה ועוד. כל הפיתוחים האלה מאפשרים לנו לשבת במשרד ולדעת מה קורה בשדה, איפה צריך לרסס ולהשקות ואיפה לא. זה הרבה יותר חסכוני לסביבה וגם עוזר לחקלאי לעשות את העבודה בצורה יעילה וטובה".
ואיך החקלאים בשטח מגיבים להתקדמות הזו?
"יש פער בין מה שהחקלאים היו רגילים למה שקורה עכשיו. אני נמצאת בכנסים עם חקלאים והם מחפשים את הקִּדמה הזו, שעוזרת להם".
מה הם הפיתוחים הבאים המעניינים?
"יצירת התאמות בין הזנים לצרכים בשטח, בעיקר כדי ליצור זנים עמידים למחלות. תחום נוסף שיתפתח בעזרת הטכנולוגיה הוא הגינות הביתיות והקהילתיות, בדגש על צמחי תבלין. אם פחות נקנה בסופר בזיליקום או רוזמרין, אלא נגדל אותם בבית, חשוב שהם יהיו עמידים לתנאי אקלים והשקיה שונים וכן עמידים בפני מזיקים. אנחנו פועלים גם לזה שהם ייתנו ערך מוסף מבחינת טעם, למשל פיתוח של עלי מנטה שניחנו בטעמי שוקולד ותפוז".
על אילו עוד פיתוחים נרשמו פטנטים חקלאיים? למשל פיתוח שמאפשר לפלפלים לגדול בתנאי חום קיצוניים ומגדיל את היבול שלהם ב-30 אחוז; רובוטים ששותלים ייחורים של צמחי תבלין בעציצים ובאמצעות AI בוררים את השתילים המצטיינים; שתילי גפנים עמידים לווירוסים ובעלי יבול גבוה ב-50 אחוז מהרגיל; סנסור שמתריע למגדל מתי הצמח צריך מים, ובאיזו כמות; ועוד.
ד"ר חגי מציינת ש"יש כל הזמן רישומי פטנט לפתרונות טכנולוגיים שיעזרו להתמודד עם אתגרי האקלים. דוגמאות: פיתוח זנים שעמידים יותר לחום או לקור; זנים שעמידים יותר למליחות ואפשר להשקות אותם במי ים; אמצעים לזיהוי צמחים בשדה שסובלים ממזיקים; התאמת צורת השתילה כך שהקטיף יהיה קל ויעיל יותר ויחסוך ידיים עובדות ועוד".
זה לא מוגזם מבחינת ההתערבות בטבע?
"לא. היום יודעים לעשות את כל ההתאמות בצמחים על ידי עריכה גנטית. כלומר, לא מכניסים גן זר לצמח, אלא עורכים את הגנים בצמח כדי לייצר תכונות שמתאימות לנו, וזאת על ידי פתרונות של טכנולוגיה גנטית מתקדמת בשילוב של AI".
את כל המגמות האלה רואה ד"ר חגי דרך הפטנטים שהבקשה לרישומם מגיעה לשולחנה. "הכל מתבטא בפטנטים לפני שהוא קורה בשוק", היא מסבירה, "זה האמצעי הראשון שמעיד על טכנולוגיה חדשה שצפויה. למשל, כשהייתה פריחה גדולה בתחום הקנאביס – ראו את זה לגמרי בפטנטים".
אז באיזה תחום יש היום פריחה של פטנטים?
"כאמור, בעיקר בתחום ההתאמות לשינויי האקלים, למשל פיתוח טכנולוגיות להשקיה שיתאימו להתחממות הגלובלית, פטנטים בתחום הלוחות הסולאריים ועוד".
איפה מקומה של ישראל בשדה רישום הפטנטים החקלאיים?
"ישראל חזקה בתחום החקלאות וחזקה גם בטכנולוגיה. זה יוצר חיבור מנצח מבחינתנו. בישראל, למשל, בולט מאוד שילוב של רחפנים בעבודה החקלאית, ביניהם רחפנים עם סנסורים שיודעים לזהות פרי בשל ולקטוף אותו לעומת פרי שעדיין לא בשל, וכאלה שיודעים לזהות שטחים בשדות ובמטעים שבהם יש פגיעה של מזיקים. פיתוח ישראלי נוסף שליוויתי מתחילת הסטארט-אפ והוצג לא מזמן בוועידת האקלים באזרבייג'ן הוא של מחט שמחדירים לעץ ויכולה למדוד את זרימת המים בתוכו, מה שמאפשר לדעת כמה צריך להשקות אותו. כך החקלאי לא מסתמך על בדיקת הרטיבות באדמה, אלא בעץ".
מה מרגש אותך בעבודה שלך?
"אני מאוד מחוברת לעולם הצמחים והמזון. הגנום של צמחים מורכב יותר מאשר של בני אדם, ואני נהנית מההתעסקות בפיתוח זנים חדשים של פירות וירקות ותבלינים. ההגנה על המצאות שקשורות בצמחים וגנטיקה, כמו גם מציאת פתרונות אגריטק לגלובליזציה אל מול התבגרות האוכלוסייה ושינויי האקלים, זה עולם שלם וייחודי".
