ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר עדיין לא קמה, אבל הרמטכ"ל לשעבר אביב כוכבי כבר ענה לשאלות בנושא, שהופנו אליו על ידי תלמידי תיכון במסגרת מערך שיעורים דיגיטלי מבוסס AI שמשולב בבתי הספר. בסרטון כוכבי עונה לתלמידים באריכות על שאלות בנושאים כמו אובדן האמון שבין הצבא לאזרחים, מתי יוכלו תושבי הצפון לחזור לבתיהם, מדוע כשלה ההסברה הישראלית, איך מבטיחים את ביטחון הלוחמים בעזה ועוד. הסרטון הזה הוא בסיס ליצירת תוכן, חלקו מבוסס AI, שבאמצעותו מעבירים מחנכים ברחבי הארץ שיעורי חינוך וחברה.
לפני כארבע שנים הקים העיתונאי לשעבר דורון הרמן חברת אד-טק (טכנולוגיית חינוך) ופיתח את סייף סקול (Safe School), פלטפורמת תכנים פדגוגיים שעם הזמן הפכו להיות גם מבוססי בינה מלאכותית, ונכנסו לבתי ספר רבים ברחבי הארץ. בין המשקיעים בפלטפורמה: נשיא WIX ניר זוהר ומנכ"ל החברה אבישי אברהמי, מנכ"ל משרד החינוך לשעבר עמית אדרי, וגל גדות ורותם סלע ביחד עם בני הזוג, ירון ורסנו ואריאל רוטר. בתחילת הדרך הפלטפורמה כללה מאות סרטונים בתחומים שונים, בהובלת ספורטאים, אמנים ואנשי תרבות, כשכל מורה יכול לבחור את הסרטון שעל בסיסו יעביר את השיעור.
התפתחות הבינה המלאכותית מאפשרת לייצר מערכי שיעור שמותאמים אישית לכל כיתה. "המורה מבקשת מ-ChatGPT להציע לה מערכי שיעור מגוונים לפי הצרכים שלה. למשל, אם יש מורה שבכיתה שלה מתמודדים התלמידים עם חרם, היא תבקש מ-ChatGPT להכין מערך שיעור שמתייחס לכיתה הספציפית. את החומר שכתבנו על הנושא מכניסים למערכת, המורה מנסחת את הצרכים שקיימים בכל כיתה, והשילוב הזה מייצר שיעור ייחודי, שמעודד מעורבות, שיח, חשיבה ביקורתית ופיתוח פתרונות שהתלמידים יביאו".
יניב בכר, מנהל בית הספר אליאנס בתל-אביב, רואה בשילוב ה-AI בכיתות אירוע דרמטי, שמשפיע על האופן בו ילמדו בשנים הקרובות: "אחד הדברים החשובים ש-AI יכול לעשות כבר היום הוא לייצר פרסונליזציה מדויקת והתאמה של תכנים. הקדמה הטכנולוגית יכולה לעזור לתלמידים גם באתגרים חברתיים וגם במישור הלימודי, ועלינו, תלמידים ומורים כאחד, לפתח כישורים לעבודה עם כלים מבוססי בינה מלאכותית".
3 צפייה בגלריה
הרמטכ"ל לשעבר כוכבי בשיחה עם תלמידים במסגרת פלטפורמת סייף סקול | צילום: עידן קורדובי, סייף סקול
לשכנע את המורים הצעירים להתנסות במערכת זה קל. האתגר הוא עם המורים הוותיקים, שצריכים להאמין שבלחיצת כפתור הם יכולים לחסוך מאמץ וזמן, וגם לשדרג את השיעור. הרמן: "בינה מלאכותית זה אירוע שקורה, שנמצא חזק אצל התלמידים ופחות חזק אצל המורים והמציאות מנסה להתמודד איתו, לקבוע כללים, מה מותר ומה אסור, למשל כשכותבים עבודה בבית הספר באמצעות AI. המורה תמיד היה מרכז הידע של התלמיד, וכעת מול הבינה המלאכותית, בהחלט נשאל מה תפקיד המורה בתקופה הזו, מה הערך של המורה מול התלמידים ולאן הולך תפקיד ההוראה.
"ממה שאפשר לחזות, המורה יהפוך להיות בכיתה סוג של מנטור או מדריך למידה, שמלווה ועוזר לתלמיד להחליט איך ללמוד, באיזו אסטרטגיה לבחור, אבל כבר לא ספק הידע. המערכת יודעת להתמודד היום עם תכנים פדגוגיים, מה שנקרא 'שיעורי חינוך', או 'שיעורי חברה', אקטואליה וכישורי חיים, אבל עוד לא נמצאה הדרך ללמד ככה מתמטיקה או כימיה. אין ספק שהמודל של לימוד מדעים בעזרת AI יקרה. לצד זה עולות שאלות על אתיקה, הגנה על דאטה, סוגי תכנים ועוד. בסוף, השטח יקבע את הקצב למערכות החינוך. אנחנו רק צריכים לשכנע את המורים שמדובר בשינוי ראוי שהוא גם לטובתם".
***
בבית הספר התיכון שיטים-דרכא שבאזור ספיר בערבה התיכונה החלו השנה להטמיע את השימוש בבינה מלאכותית במסגרת לימודי האנגלית בכיתות ז'-י"ב, באמצעות שתי מערכות: Capis, שמסייעת באמצעות יצירת דפי לימוד עם אופציות של הקלטה, הערות ושאלות לתלמיד, כולל מערך שמפענח את התשובות ומעניק לתלמיד משוב מקיף, ו-MagniLearn - אפליקציית AI שמאפשרת למידה אינדיבידואלית ברמות ידע שונות, בעזרת כלי שבונה מערך תרגילים אישיים באינטגרציה עם ספרי הלימוד ותוכנית הלימוד של בית הספר. בנוסף, מספקת המערכת משוב לתלמידים, והמורה יכול לעקוב אחר התקדמות התלמיד.
גלי אסא, רכזת האנגלית ומורה לאנגלית לתלמידי ז'-י"ב בבית הספר: "אנחנו מבחינים שהשימוש ב-AI מאפשר למידה עצמאית, עוזר לשפר דקדוק ואיות ומתאים למרבית התלמידים. מובן שהשימוש בבינה מלאכותית אינו מחליף את המורים בכיתות, אלא מסייע להם, ובנוסף מאפשר למידה משותפת של תלמידים ברמות שונות, מכיוון שהלמידה היא עצמאית".
ירון בן זימרה (16) ממושב עידן בערבה התיכונה, תלמיד כיתה י"א בבית הספר, התוודע ללימודים בעזרת AI במסגרת שיעורי האנגלית: "אני לומד והמערכת מתקנת את הטעויות ומדייקת את עבודתי. בנוסף, היא מותאמת בדיוק לרמת האנגלית שלי ולקצב הלמידה האישי שלי, ומצליחה להבין איפה אני זקוק לשיפור, מה שמאפשר לי לקבל משוב ולהתמקד במה שדורש ממני חיזוק ותשומת לב נוספת".
גם עדי בירן פגץ, מנהלת ביה"ס השמונה-שנתי "הראשונים" באבן יהודה, מצביעה על התועלת בכלים החדשניים שמציעה ה-AI למערכת החינוך: "המשמעות העמוקה של ההתאמה האישית נעוצה בהבנה שכל רגע בבית הספר שונה באופיו. שיעור ב-8:30 דורש גישה שונה משיעור שמתקיים לאחר ההפסקה. הטכנולוגיה מאפשרת למורים להזין לתוכה את הנתונים ולהתאים את תכני הלימוד באופן דינמי, תוך התחשבות במצב הקבוצתי והאישי של התלמידים. זו למעשה מהפכה חינוכית המעניקה כלי עוצמתי להנעת למידה משמעותית ורלוונטית יותר".
דניאלה הוכמן מכיתת עמ"ט (עתודה מדעית טכנולוגית) בבית הספר מספרת: "פעם חשבתי ש'לדעת' דברים זה הכי חשוב וזו המטרה של המוסד הזה שנקרא בית ספר. הבינה המלאכותית ובמיוחד ה-ChatGPT גרמו לי להבין שהעולם שייך למי שיודע לנסח את השאלות בצורה המדויקת ביותר. דיברתי עם אמא שלי על זה והגענו למסקנה שהדברים ממש התהפכו. בדור שלה קידשו את הידע, ובדור שלנו כנראה יקדשו את היכולת לשאול את השאלות הטובות ביותר כדי להגיע לעולמות נפלאים".
***
ההתפתחות המהירה של תחום הבינה המלאכותית והכניסה שלו לעולם החינוך מציבות בפני המערכת שאלות מהותיות באשר ליחסים בין המורים וה-AI בתחומים של איסוף וצריכת ידע, והמיומנויות של המכונה מול אלה של התלמיד. שירן מלמדובסקי-סומך, מייסדת Generative AI for Good, אומרת שמדובר בשאלה רחבה ומורכבת. "הבינה המלאכותית היא תחום חדש, וגם בחינוך צריך לבחון אותו לטווח הארוך. כבר ברור שבשנים הקרובות אנחנו לא מדברים על מורה בכיתה עם לוח ומצגת. אנחנו גם רואים שתלמידים כבר לא הולכים לספרייה, פחות מחפשים בגוגל בעצמם, אלא צורכים את הידע דרך מנועים מבוססי שפה, כמו ChatGPT ודומיו".
מלמדובסקי-סומך מפנה אותנו לדוח של אונסק"ו והקונגרס הציוני, שקובע ש-80 אחוזים מבני הדור הצעיר חוקרים את הידע שלהם באופן הזה. כלומר, שואלים שאלה, מקבלים תשובה ומתייחסים לדברים כאמת צרופה. אבל מדובר באתגר משמעותי, כי מנועי השפה הללו, שמבוססים על מקורות דאטה עצומים שנמצאים ברשת, לא באמת מסוגלים לספק לנו ידע ודאי.
"ניקח למשל את נושא הנצחת השואה, שמצד אחד הרשת מלאה בפייק ניוז לגביו, ומצד שני הארגונים שבידיהם יש את הידע המהימן והמאומת, לא מספיק מנגישים את המידע לרשת", אומרת מלמדובסקי-סומך. "מה שקורה בפועל זה שהמנוע מבוסס השפה לא מקבל מספיק מידע מאומת, ונסמך גם על מידע שגוי שמוזן לרשת, בכוונה או לא בכוונה - כמו למשל שהיטלר וגבלס היו מצילי יהודים - ומפיץ אותו. זה כמובן משנה את כל תפיסת העולם שלנו לגבי מה שקרה באמת בשואה".
תעצרו את המציאות, אני רוצה לרדת, אני אומרת למלמדובסקי-סומך והיא עונה שאפשר להבין את התחושה. ולכן, לדבריה, באונסק"ו כבר מצלצלים בפעמונים ומתריעים מפני מה שיקרה בעתיד, כי אנחנו כבר בתוך המציאות הזו. גם בכר, מנהל אליאנס, מדגיש את האחריות המוטלת על המנהלים להוביל את המערכת בתקופת השינוי הזו, ולהגדיר מסגרת אתית ברורה לשימוש בכלים הטכנולוגיים החדשים. הוא מזהה פוטנציאל משמעותי בשילוב AI לא רק בהיבט האקדמי, אלא גם בהתמודדות עם אתגרים חברתיים-רגשיים. "זו ההזדמנות הגדולה ביותר עבורנו כמנהלים להנהיג ולנווט בתוך הסערה שכבר כאן, ולנסות לייצר את גבולות האתיקה של הכלים החדשים שנגישים לכל".
אז מה עוד צריך לעשות? האם להפעיל רגולציה כדי לשלוט בידע שמועבר בבתי הספר ולתלמידים? להנגיש את המידע הרלוונטי לרשת באופן מפוקח, כדי לגרום לחברות שמפתחות את מנועי השפה השונים לתת מקום הרבה יותר נרחב לדאטה שמגיע מהגופים הרשמיים, כמו למשל יד ושם, מכוני מחקר, מוזיאונים? כל התשובות נכונות. בנוסף, צריך גם להכניס לעבודה מול הבינה המלאכותית והזנתה גורמים מהימנים שאוחזים בידע, כמו היסטוריונים, מומחים, אנשי מקצוע וכל מי שיכול להשפיע על איסוף הידע האמין לכל תחום.
"יש לנו סיכוי", מסכמת מלמדובסקי-סומך, "אבל אנחנו צריכים לשנס מותניים, לפעול לקדם רגולציה כמה שיותר מהר ולייצר שיתופי פעולה חוצי מגזרים, בין המגזר הפרטי שמקים את מנועי השפה ביחד עם המדינות וביחד עם מומחים בתחום וגופי ידע מובילים". •
