עד כה, עונת 2024/25 מסתמנת כניצחון גדול לחובבי הרומנטיקה בכדורגל. הקבוצות הנובורישיות, אלו שלא היו שייכות מסורתית לצמרת של הענף אבל קנו את דרכן אליה מתישהו במהלך שני העשורים האחרונים, מתקשות באופן מפתיע.
הדוגמה הבולטת ביותר היא מנצ'סטר סיטי, מי שהפכה את הליגה הטובה בעולם ללא כל כך תחרותית עם שש אליפויות בשבע העונות הקודמות, וחווה כעת את המשבר הגדול בעידן הבעלות האמירותית. אחרי חמישה הפסדים רצופים בכל המסגרות, שלשום היא הובילה 0:3 על פיינורד בדקה ה-75, אבל סיימה רק ב-3:3. עבור האוהד הנייטרלי קשה שלא לשמוח בהתחשב בכך שסיטי עומדת למשפט בגין 115 אישומים על הפרה של הכללים הפיננסיים של הפרמייר-ליג.
פ.ס.ז', שזכתה ב-10 מ-12 האליפויות שלה ב-12 העונות הקודמות, אולי עדיין דומיננטית בצרפת, אבל בליגת האלופות היא בסכנה אמיתית להיות מודחת כבר בשלב המוקדם, למרות הפורמט החדש שבו 24 קבוצות ממשיכות לשלב הבא. פריז היא כבר לא קבוצת כוכבים עם שחקנים כמו קיליאן אמבאפה, לאו מסי או ניימאר, אבל היא נותרה שנואה בגלל הבעלות הקטארית והשפעתו של הנשיא נאסר אל-ח'לאיפי על הכדורגל האירופי כיו"ר איגוד מועדוני הכדורגל האירופי, יו"ר קבוצת התקשורת הקטארית הממשלתית וחבר בוועד המנהל של אופ"א.
גם המועדונים של קונצרן רד בול, התאגיד שכמעט כל אוהד גרמני מתעב, נמצאים בצרות. לייפציג, קבוצת הדגל של הפרויקט, מדורגת שלישית בגרמניה אבל לא צברה נקודה בחמישה משחקים בליגת האלופות, זלצבורג של אוסקר גלוך מקבלת בראש בצ'מפיונס ומדורגת רק שישית באוסטריה, וברגנטינו בסכנת ירידת ליגה בברזיל. נקודות האור של רד בול הן ניו-יורק שעלתה לגמר המזרח ב-MLS ולידס של מנור סולומון מליגת המשנה באנגליה, אבל ראשי התאגיד לא היו חותמים על המצב הזה בתחילת העונה. נחמד שלפעמים הכסף לא קונה ניצחונות.
