כביש 4 מנהריה לראש הנקרה לא היה פתוח כמו אתמול, זה למעלה משנה. נטול סממנים צבאיים כמחסומים או שיירות צבאיות, כמו גם בכביש הצפון הגשום והקודר שעולה מזרחה ומקביל לרכס הסולם שחוצץ בין ישראל ללבנון. מעט חיילים נותרו בכניסות לקיבוצים ובמושבים שנושקים ללבנון, בעיקר כדי לשמור מפני גנבים על בתי התושבים ההרוסים, שעומדים עדיין נטושים.
המלחמה נגמרה אתמול בצפון, 220 ק"מ מהיכן שפרצה לפני שנה וחודשיים, בנגב המערבי. גם אם יירשמו הפרות נוספות ומשמעותיות יותר ב"60 ימי המבחן", המצב כבר לא ישוב לקדמותו. עוד חומות בטון הוסרו אתמול בקרבת הגבול, כאיתות זהיר לעשרות אלפי העקורים הישראלים שעדיין פזורים ברחבי המדינה: בשלה העת להתחיל בתיקון ההריסות ובחזרה הביתה.
ביישובים כמו שלומי, שבו חזר חלק גדול מהתושבים עוד לפני הפסקת האש, נראו אתמול טרקטורים שסוללים את כבישי השכונה המערבית החדשה שבהקמה. חלק מהמפקדות הקדמיות של כוחות צה"ל שפעלו כאן בחודשיים האחרונים פורקו, ושבו למפקדות המקוריות שלהם בבסיסי-האם בגליל התחתון.
בכבישים הסמוכים לגבול, לראשונה מזה חודשים ארוכים לא הורגשה אתמול תכונה ערה של כוחות צבא, מלבד מובילים גדולים שעליהם דחפורי קטרפילר שצה"ל חכר ושהוצאו אתמול מלבנון.
צה"ל לא חוסך בזמן וכבר מתקן, כמו אתמול, נזקים ותשתיות בבסיסי גבול שספגו את מהלומות הבורקאן הכבד של חיזבאללה. במקביל, גם אתמול, על אף הפסקת האש, פוזרו עוד מיגוניות בגליל לקראת תקופה סטטית ומתוחה.
צה"ל יחזיק פה את גדודי המילואים שלו בהיקפים גדולים יחסית גם בחודשים קרובים, אך לא יציף את האתרים, היישובים ושמורות הטבע בטנקים ובאלפי לוחמים. המטרה והתקווה כאן היא לשדר כלפי חוץ את אותה שגרה רגועה ששררה עד ל-8 באוקטובר 2023. בה בעת, כבר בימים הקרובים יחלו מהלכים הנדסיים לעיבוי מכשול הגבול עם לבנון שרובו, מלבד המקטעים המאוימים ביותר, התבסס על גדר חלודה ומיושנת מ-1976 ועל מערכת גילוי וזיהוי מתקדמת, אך כזו שמאותגרת בצורך לתת כיסוי איסופי מלא, בעיקר בגלל הטופוגרפיה ההררית, שתאתגר את צה"ל גם בשנים הבאות.
בגליל, כמו בנגב המערבי, בצה"ל לא רוצים ליצור לתושבים ציפיות בשמיים. הפסקת האש הושגה בדם, יזע והריסות, נטישת חבל ארץ וחודשים ארוכים וקשים. נכון, איום הפלישה של כוחות רדואן הוסר בפעולה הקרקעית שהחלה ב-30 בספטמבר ושהגיעה בימים האחרונים לעומק של שמונה-תשעה קילומטרים בשטח הלבנוני, מעבר למתוכנן. אבל בשיחות סגורות אומרים בצה"ל שמחבלי חיזבאללה שוב יהיו בזמן הקרוב ליד הגבול: מדובר בשיעים שגרו כל חייהם בכילא ובמארון א-ראס שצופות על מטולה ואביבים, וביתר הכפרים שנוגעים בישראל. השיעים הללו חוזרים כעת לבתיהם, ויישארו על אזרחי, וייתכן שגם עם אקדח או קלצ'ניקוב מפורק שהסתירו באדמת גינתם לפני שברחו צפונה. מסגרות שלמות כ-12 הגדודים המזוודים והמיומנים של כוח רדואן שנערכו לפלוש לגליל כבר לא יהיו – ואם נזהה שזה מתקרב או נבנה מחדש – אומרים בצה"ל, זה יותקף. המחיר הצפוי: יום-יומיים, אולי כמה שעות במקרה הטוב, של הסלמה שעשויה להתבטא במטחים לכרמיאל, לקריות או לנהריה. "הציבור בישראל חייב להיות נכון לימי קרב בגלל תקיפות אכיפה, ואף לחזרה מלאה ללחימה, אמרו אתמול גורמים בצבא. "אנחנו רק ביום הראשון של הפסקת האש ולא בונים על מנגנון האכיפה הבינ"ל שנציגיו כבר נמצאים בקריה בת"א, בפיקוד הצפון בצפת, ובביירות".
בצה"ל התקשו לענות אמש על השאלה מדוע נותרו חיילים בשטח הלבנוני גם אחרי תחילת הפסקת האש ואם מדובר בהנחתה של הרגע האחרון מצד הדרג המדיני, לאור הביקורת הציבורית מראשי רשויות בצפון שחלקם דרש הקמת רצועת חיץ בשטח הלבנוני, לצד שיקולים פוליטיים בנראות המהלך שזכה לביקורת בימין. ההסבר הרשמי של צמרת צה"ל: החיילים צריכים לבצע עוד פעולות השלמה הנדסיות בשטח הלבנוני ולמצוא עוד אמצעי לחימה וזאת כחלק מהבנות ההסדרה.
עם זאת, בצבא אומרים שהכוחות יאכפו את חסימת הצירים לכפרי ההזנקה צמודי הגבול, לאחר שאלפי לבנונים כבר שבו אתמול לאזור: "נאסר עליהם לחזור לכפרים הללו ולהיות ליד החיילים. אנחנו אוכפים זאת גם בירי שהרג ופצע לבנונים וגם במעצרים, חלקם התברר של פעילי חיזבאללה שניסו לברוח מהמסתור שלהם".
