כשבעוד קצת פחות מחודשיים יעברו שלוש שנים מהפלישה הרוסית למזרח אוקראינה, נראה שמדובר באחד הרגעים הקשים של קייב לאורך המלחמה. לפחות לפי פרסומים בסוכנויות הידיעות במערב, הנשיא זלנסקי מתמודד עם למעלה מ-100 אלף חיילים שפשוט מסרבים להמשיך להילחם.
לפי נתונים רשמיים של משרד התובע הכללי באוקראינה, מאז פברואר 2022, הואשמו יותר מ-100 אלף חיילים בעריקות – למעלה מ-50 אחוז מהם בשנה האחרונה (כשהמומנטום בשדה הקרב החל לנטות בבירור לטובת הרוסים). גורמים פוליטיים באוקראינה הודו בפני סוכנות AP כי סביר מאוד שמספר העריקים האמיתי גבוה אף יותר מהמספרים שפורסמו – קרוב ל-200 אלף.
יש מספר סיבות מרכזיות לעריקות האוקראינית: ראשית, התמשכותה של המלחמה, וכמובן הנחיתות המספרית המשמעותית שממנה סובל כעת הצבא האוקראיני מול הצבא הרוסי. אלו רק מעצימות את הקשיים של הכוחות הלוחמים לאורך קו החזית הארוך, בדגש על מחוז דונייצק במזרח אוקראינה, שם מתרחשים קרבות קשים, והיקף האבדות בשני הצדדים משמעותי מאוד.
בנוסף, המומנטום העקבי של הצבא הרוסי במזרח אוקראינה והחשש משובו של טראמפ לבית הלבן ב-20 בינואר מגבירות את רוח הנכאים ביחידות הלוחמות באוקראינה.
הזינוק הדרמטי בהיקף העריקות מלמד גם על כישלון מהדהד של קמפיין הגיוס שבו פתח הצבא האוקראיני לאחר התיקון שבוצע בחוקי הגיוס של המדינה, שהוריד למשל את גיל הגיוס מ-27 ל-25. לאחרונה דווח שממשל ביידן מנסה ללחוץ על הנשיא זלנסקי להוריד את גיל הגיוס ל-18, כדי לנסות ולאזן את תמונת הלחימה – אך זלנסקי מתנגד לכך בתוקף.
באוקראינה הסבירו שרוב העריקים מהשנה האחרונה הם חיילים שגויסו לאחרונה. בסוכנות AP דווח, לפי גורמי צבא, על קווי הגנה בחזית שנפגעו קשות מכיוון שיחידות לוחמות שלמות סירבו לפקודות ונטשו את עמדותיהן.
אחד מהעריקים שוחח בעילום שם עם הסוכנות, וסיפר שבתחילה הוא עזב את יחידת חיל הרגלים שלו באישור כי נזקק לניתוח – אך כשחופשתו הסתיימה, הוא פשוט לא הצליח לגרום לעצמו לשוב לחזית. הוא סיפר כי הוא סובל מסיוטים על חברים קרובים שנהרגו מול עיניו: "זה לדמיין שאתה יושב תחת אש ארטילרית, 50 פגזים שנוחתים עליך, כשמהצד שלנו יורים לעברם פגז אחד. ואז – אתה רואה איך החברים שלך נקרעים לגזרים, ואתה מבין שבכל שנייה זה יכול לקרות לך".
בתוך כך - אתמול פורסם כי זלנסקי ישקול להסכים לוותר על שטחים באוקראינה, בתמורה לכך שיאשרו את הצטרפותה לנאט”ו.
