עם ניסיון של למעלה מ-20 שנים בעולמות הפיננסיים, ולאחר שפיתחה טכנולוגיה להדרכה וניווט של משתמשים על גבי מערכות בארגונים, מה הפלא שחגית ינון, סמנכ"לית הכספים של חברת WALKME, היא אחת הנשים הכי בולטות בסטארט-אפ ניישן הגברית שלנו?
ינון לגמרי ניפצה את תקרת הזכוכית כשהייתה זו שהובילה את החברה בשני תהליכי ענק – גם הנפקתה בבורסה והפיכתה לציבורית, וגם מכירתה לענקית התוכנה העולמית SAP.
היא גרה באזור השרון, בעלת תואר ראשון ושני במינהל עסקים, אמא לתאומות בנות 22 ובת צעירה בת 13 – והיא הראשונה שתודה שהיא לגמרי וורקוהולית.
מה למדת בתהליכי ההנפקה והמכירה?
"מה שחוויתי לאורך הקריירה – את החשיבות של להיות ממוקדת במטרה, וגם כשיש לחצים עצומים לדעת מה השלב הבא שאליו את חותרת, ואיך להגיע לכל שלב בצורה הנכונה. פרויקטים בסדר גודל כזה מובילים ביחד, מה שדורש להיות מקצועית וגם להקדיש תשומת לב למה שקורה אצל האנשים שעוברים איתך את התהליכים האלה. צמחתי בעולם גברי. כשהתחלתי את הקריירה שלי בהייטק הישראלי בחברת נייס, לא היו אז הרבה נשים בתעשייה, בטח לא בתפקיד של סמנכ"ליות כספים. לאט-לאט נכנסו יותר ויותר נשים, והיום כבר יש ייצוג יותר מאוזן לנשים. היום, יותר מתמיד, היכולת לראות ייצוג נשי בתפקידים בכירים מקנה לנשים אחרות אמונה ביכולת שלהן", היא אומרת.
במה את תולה את כניסתן של נשים לתחום בשנים האחרונות?
"אנחנו רואות שאנחנו מצליחות לאתגר את התפיסות והאמונות הישנות וגם את הציפיות החברתיות כלפינו. גם היום יש חסמים, אבל נשים היום מתמודדות איתם. כשיש גם את הכישורים, הבטחון העצמי והמוטיבציה, אפשר להתגבר על כל מכשול, וזה נכון גם בעשייה עסקית וגם בתפקידים מורכבים עם לחצים גדולים".
היא גאה מאוד בדרך שעשתה, בארגון החזק שבנתה, בכך שהצליחה להוביל אסטרטגיות ותהליכים משמעותיים, וכאמור, גם במנטורינג שהיא עושה לנשים צעירות. "ב- WALKME יש שיעור גבוה של נשים יחסית לתעשייה", אומרת ינון, "יש לנו תא נשים בחברה ואנחנו פועלים בתרבות ארגונית שגורמת לכך שכל קול נשמע וכל אחד מרגיש שייך. אנחנו מקדמים פעילויות לקידום ערכי שוויון, הכלה וקידום נשים. בכלל, בטק הישראלי רואים היום הרבה תפקידי מפתח שהיו גבריים והיום הן בידי נשים, שמהוות שליש מהתעשייה. רואים היום יותר נשים מנכ"ליות, נשים שמשקיעות בקרנות ועוד".
ינון לא מסתפקת בכך, ומפיצה את משנתה הפמיניסטית גם לסטודנטיות והסטודנטים בבית הספר ליזמות באוניברסיטת רייכמן. "תמיד הייתי טובה במספרים", היא מסבירה, "בתיכון הייתי אחת משלוש בנות בכיתת מתמטיקה-פיזיקה שכל האחרים בה בנים. אני ממש זוכרת שהמורה נכנס וניסה לשכנע את שלושתנו לעבור למגמת ביולוגיה, כי שם לדבריו נצליח להוציא ציונים טובים יותר".
איך הגבת?
"כבר אז אמרתי לעצמי שאני לא מוותרת. אני תמיד מנסה. זה לא אומר שאני תמיד מצליחה, אבל אני מנסה. ואני תמיד עם אמונה חזקה שאפשר. שיחקתי כדורגל וכדורעף בילדות והייתי במועדון שיט וחתרתי וגלשתי. לא הרגשתי שזה שאני אישה מונע ממני לעשות כל דבר שאני רוצה. וגם כשאמרו לי בפיזיקה 'לא תוציאי יותר מ-70 במבחן', נשארתי. לאורך הקריירה שלי אף פעם לא הרגשתי שמסתכלים עליי אחרת בגלל שאני אישה. כשאני בישיבת הנהלה וסביבי רק גברים, או כשאני נפגשת עם משקיעים וקולגות וכולם רק גברים, מעולם לא הרגשתי שונה מהם. לאורך הקריירה האמנתי באנשים עצמם ולא במגדר או במקום שממנו הם באו. ראיתי באנשים את היכולת והרצון להצליח, את הכישרון, השאפתנות ואת היעדר הפחד מכישלון ודחייה – ואז לא משנה אם זו אישה או גבר. בסוף מה שקובע זה הכישורים והרצון. עבדתי בשלושה ארגונים בכל הקריירה שלי ולא הרגשתי שזה שאני אישה דורש ממני לשלם מחיר".
אבל הנה, גם את מדברת על המחיר שנשים משלמות על השילוב בין קריירה תובענית למשפחה.
"חייבים להודות שלאורך הקריירה כל נושא האיזון בין משפחה וקריירה יותר מאתגר לנשים מאשר לגברים. למזלי, בתחילת הקריירה שלי הייתה לי מנטורית חכמה מאוד. תמיד הייתי מגיעה אליה עם שאלות כמו 'יש מסיבה בגן וגם ישיבת דירקטוריון, מה לעשות?' היא אמרה לי, 'הנושא של להיות אמא וקרייריסטית זה קונפליקט אינהרנטי וצריך לקבל החלטה בכל נקודת זמן'. כך אני פועלת כבר שנים. לפעמים אני מעדיפה לפספס משהו בבית ולנסוע לעבודה ולפעמים ההפך. כשאת חיה בשלום עם זה שאת כל פעם צריכה לעשות את הבחירה הנכונה, ומבינה שהכוח הוא ביכולת לבחור בלי לתת לרגשות אשמה ולסביבה לנהל אותך, את מקבל את ההחלטות הנכונות. אני זוכרת שפעם נכנסתי לישיבת דירקטוריון בנייס עם צירים. כתבתי למי שהיה בן זוגי: 'אני עם צירים, אסיים בעוד שעה וחצי וניסע לבית החולים'. אני חושבת שזה חלק מסיפור ההצלחה. לא משנה אם את גבר או אישה – אם את רוצה לעשות משהו את יכולה".
איך המצב של המדינה משפיע על ההייטק הישראלי?
"ההייטק הוא הקטר של המשק. גם היום. יש בהייטק אנשים טובים שמאמינים במדינה שלנו ובתעשייה הזו, ברצון וביכולת שלנו להצליח. היו לי שיחות משקיעים תוך כדי האזעקות, וכשאמרתי 'סליחה, יש אזעקה אני חייבת להיכנס למרחב מוגן, אחזור אליכם כשזה יסתיים', מה שחוויתי זו הערצה לעמידות ולחוסן של תעשיית הטק הישראלית ושל המדינה. מיד אחרי 7 באוקטובר הטק הישראלי המשיך לדלוור גם בתקופה הכי קשה. המשכנו לעבוד כרגיל ולעשות את כל מה שצריך כדי לנצח את הניצחון הכלכלי תוך כדי האתגרים".
