1. פיקוד הדרום
אח, כמה חיכו במכבי חיפה לרגע הזה, לארח שוב בסמי עופר מלא באוהדים ירוקים. הפעם הראשונה והיחידה שזה קרה העונה הייתה במחזור הראשון, לפני פרוץ המלחמה, ב-0:4 על עירוני טבריה. מאז היא אירחה פעם אחת את בני-סכנין מול יציעים ריקים, אבל ביתר המשחקים היא התארחה, החליפה ביתיות או אירחה בבאר-שבע. אתמול הגיע התיקון, אבל קשה להגיד שזה עזר לה - כי האורחת הפועל באר-שבע ניצחה 0:2 ושיגרה הצהרת כוונות רצינית במאבק האליפות.
מכבי חיפה מסתדרת אולי נגד הקטנות, אבל אתמול היא ספגה הפסד שלישי נגד קבוצה ממרובע הצמרת, ונראה שהיא עדיין לא מצאה את עצמה העונה - לא מבחינת מערך ולא מבחינת יכולת. באר-שבע, לעומת זאת, מראה פעם אחר פעם עוצמות ויציבות. הניצחון אתמול הקפיץ אותה למקום הראשון, אבל מכבי ת"א תוכל לחזור אליו אם תנצח היום (20.00) בבית את הפועל חדרה.
מכבי חיפה הייתה עדיפה במחצית הראשונה עם כמה התקפות מהירות, שהזכירו את הימים היפים שלה בעונות האליפות, אבל היא לא הייתה תכליתית. דין דוד (12) בעט מעמדה מצוינת מעל השער, ובשאר הפעמים באר-שבע הראתה למה ההגנה שלה נחשבת לטובה בליגה. היא ספגה שבעה שערים בלבד, ובשני המשחקים האחרונים גם קיבלה בחזרה את מנהיג ההגנה שלה, מיגל ויטור, שאמור עוד לחזק את הביצורים. אבל באר-שבע לא רק התגוננה, אלא גם יצאה לכמה התקפות משלה, שהביכו את הגנת חיפה.
האורחים פתחו טוב יותר את המחצית השנייה, ורק נבדל מילימטרי של פול ארנולד גאריטה מנע ממנה לקבל פנדל אחרי ששריף כיוף הכשיל אותו ברחבה. בדקה ה-68 שום דבר כבר לא הציל את מכבי חיפה, כשקינגס קאנגווה שלח מ-16 מטר כדור מתוחכם שעבר בין כל השחקנים ברחבה ונחת בפינה הימנית של כיוף. ברק בכר ויתר על קאנגווה פעמיים, כשלא רצה אותו בבוגרים של באר-שבע ואחר-כך בכוכב האדום בלגרד, ואמש הוא קיבל עוד הוכחה מוחצת לטעות הכפולה. מאמן חיפה הגיב עם פריש-מיש בהרכב כשערך חילוף משולש, אבל בדקה ה-88 אליאל פרץ חטף כדור מגדי קינדה וסגר את הסיפור. (שמעון אלבז)
2. חצי היסטוריה
יכול להיות שסיבוב ח' בגביע התחיל ולא סיפרו לנו? אין הסבר למה שראינו אתמול ב-45 הדקות הראשונות בטדי מלבד משחק בין קבוצה מליגת העל לבין יריבה מליגה ב' או אפילו ג'. ידענו שלבית"ר ירושלים יש התקפה מפחידה, ידענו גם שלמכבי פ"ת יש הגנה חלשה – אבל מי היה מעלה על דעתו שהפערים יהיו מפלצתיים?
פתיחה כזו לא נראתה הרבה בזמן בכדורגל הישראלי. הצהובים-שחורים טרפו את הדשא מהשנייה הראשונה, בעוד האורחים אפילו לא ניסו להיות תפאורה בהצגה. אחרי 17 דקות, לוח התוצאות הראה 0:4. במצב הזה, השחקנים של ברק יצחקי כבר יכלו ללכת לנמנם ולשמור כוחות למשחק מול באר-שבע ביום שני, אבל הם רק הגבירו ונתנו את החמישי. גם הקהל לא נתן להם, רצה עוד ועוד. כל כך הרבה שנים חיכו האוהדים לקבוצה תוססת כזו. גם אם זה לא ייגמר באליפות, כל שקל שהם שמו על המינוי או כרטיס שווה זהב.
אמרו שלברק יצחקי יש סגל קצר, אז אמרו. המאמן ערך אתמול רוטציה והוריד לספסל שלושה שחקנים מרכזיים – עדי יונה, ירין לוי ופטריק טוומאסי – ורק יצא מחוזק. אם יש לך שחקנים כמו מיירון ג'ורג' (8 ו-17) וסילבה קאני (42) שמקבלים הזדמנות בהרכב וכובשים, אתה מסודר. אם יש לך בלם בדמותו של גיל כהן, שמבקיע לראשונה בקריירה – ועוד צמד (7 ו-13) – אז מצבך בכלל מצוין. ואם יש לך אמני מסירות כמו ירדן שועה ודור מיכה, אתה סוגר כל פינה אפשרית.
המחצית השנייה הייתה קצת יותר רגועה. הקבוצה של דן רומן רק רצתה לסיים את הסיוט, אבל המשיכה להתגרות בגורל, כאשר אמיר אלטורי ביצע כניסה חריפה בג'קוב ג'נו והורחק באדום. בסופו של דבר הלוזונים נשמו לרווחה, נגמר "רק" 5:0. גם הם יודעים שזה יכול היה להיגמר הרבה יותר גרוע. (שלומי אהרוני)
3. האלמנט החמישי
מי יעצור את המומנטום של קריית-שמונה? בטח שלא הפועל ירושלים, שאוהבת להירדם אחרי משחק טוב שלה (זוכרים את השמח שהיה בדרבי?). את הקבוצה של שי ברדה זה לא ממש מעניין ואתמול היא רשמה משחק חמישי ללא הפסד וניצחון שני ברציפות (13 נקודות מתוך 15 אפשריות) שהעלה אותה עד למקום השביעי.
כבר בדקה השנייה זכתה קריית-שמונה בברכת כהנים: נעם כהן הגביה לרחבה, הגנת ירושלים נשארה מנומנמת ולידור כהן בעט את הכדור פנימה. המשחק שקע למוד הנעת כדור נטולת מצבים ממשיים, ועם פתיחת המחצית השנייה ניסה זיו אריה להעיר את קבוצתו עם שני חילופים ששלחו את אופק ביטון וסמבה דיאלו לדשא, ואכן ירושלים סיכנה מעט יותר את שער המארחת. זה לא הספיק כי דווקא המחליף של קריית-שמונה, ז'ארדל, סגר את הסיפור. הגבהת קרן של יאיר מרדכי מצאה את הראש של הפורטוגלי שקבע 0:2. ברדה יכול לחייך, אריה יצטרך לחפש את היכולת והאופי מהדרבי.
