1. שנת שמיטה
האם מכבי ת"א מאבדת גובה? זה המשחק השני ברציפות שבו היא שומטת נקודות, אבל שלא כמו ב-2:2 מול הפועל חדרה, שעשתה התקפה וחצי בכל המשחק - ה-1:1 אמש עם הפועל חיפה קיפח דווקא את המארחים.
מכבי ת"א פתחה טוב יותר, הרבה בזכות הברזילאי ווסלי פטאצ'י שהחל את העונה בצורה מגומגמת, אבל נכנס לעניינים בתקופה האחרונה. בדקה ה-24 הוא גם הבקיע את שער היתרון כשקיבל כדור משגיב יחזקאל ושלח אותו לרשת אחרי מבצע אישי מבריק. אלא שכאן השחקנים של ז'רקו לאזטיץ' הפסיקו לשחק, ובצד השני דור מלול שנכנס במקום אוראל דגני שנפצע עורר מעט את משחקה של חיפה.
פתיחת המחצית השנייה הייתה שייכת למארחים. תיאמוקו דיארה הנהדר ביצע כמה מאוצים באגף שמאל, אבל את שער השוויון הבקיע, איך לא, גיא מלמד. מלך השערים הבלתי מעורער של הקבוצה נתפס ברחבה על-ידי רז שלמה, והשופט אוראל גרינפלד הורה על הנקודה הלבנה. שחקני מכבי ת"א טענו שלא הייתה עבירה, אבל שופט ה-VAR זיו אדלר לא שינה את ההחלטה ומלמד כבש את העשירי שלו העונה. רק אז שחקני מכבי ת"א חזרו לתקוף, אבל ההזדמנות הטובה ביותר הייתה שייכת דווקא למחליף החיפאי יונתן פרבר בדקה ה-97. (איתן גליקמן)
2. שברו את הרצף
הפועל ירושלים היא קבוצה בלתי צפויה. כזו שמסוגלת לתסכל את מכבי חיפה עם תיקו מאופס, לחזור ל-3:3 דרמטי מול בית"ר ירושלים הלוהטת, אבל גם להפסיד למכבי נתניה ולקריית-שמונה. לכן כל מי שהגיע לטדי לראות אותה מול בני-סכנין לא ידע למה לצפות. האורחת עצמה לא ניצחה בשלושת המחזורים שקדמו למפגש, בעוד ירושלים חגגה שלוש נקודות אי שם בסוף אוקטובר. בסיום הייתה זו הקבוצה של זיו אריה ששברה את הרצף וחגגה ניצחון 0:1 קטן.
סכנין החזיקה יותר בכדור והגיעה למצבים מול נדב זמיר, אבל אלכסנדר רמאלינגום ואחמד טהא חסרו את החדות כדי לסדר לקבוצתם יתרון. לעומת זאת הפועל ירושלים הייתה מסוכנת יותר, בעיקר בזכות סדריק דון ואנדרו אידוקו, שגם קבע את תוצאת המשחק (39).
במחצית השנייה הימר סלובודן דראפיץ' על כל הקופה ועשה חילופים התקפיים, אבל ההגנה הירושלמית הייתה מאורגנת ולא התקשתה להדוף את ההתקפות האנמיות למדי. השער של אידוקו הספיק, אריה שיחרר חצי חיוך, בעוד בסכנין צריכים להיות הרבה יותר מודאגים לנוכח הביצועים של החלק ההתקפי בסיבוב הראשון, 9 שערים בלבד.
