בר כמה בקרים שההיסטוריון פרופ' איל זיסר, חוקר סוריה וסגן הרקטור של אוניברסיטת תל-אביב, מתעורר למה שהוא מגדיר "ואקום, חלל ריק. אני שנים חוקר את השושלת של משפחת אסד, את המשטר הזה שהיה אויב של ישראל, לומד להכיר את המשפחה, את הסביבה, את הנסיבות, ופתאום הכל קורס".
צפית את הקריסה?
"לא. זה כמו הפתעת 7 באוקטובר. זה קרה מתחת לאף, כולם חשבו שמדובר בכנופיות, אבל זה צבא מיומן שהביס את המשטר".
אבל בחיים, בטח בכלכלה, אין ואקום. אחת השאלות המסקרנות שעדיין נותרו פתוחות היא מה יעלה בגורל אימפריית הסמים של אסד, שגילגלה יותר מחמישה מיליארדי דולרים בשנה ונחשבה לענף היצוא מספר אחת של סוריה. בשאר אל-אסד, אומר זיסר, הוגלה מארצו, אבל הקפטגון – הסם הממריץ שכונה גם "סם האומץ של דאעש" ו"קוקאין לעניים" – לא יוגלה כל כך מהר מסוריה. המנגנון כבר קיים ולא מוותרים על סכומים אדירים כאלה בכזאת קלות.
תעשיית הקפטגון, שבין היתר נמצא על גופותיהם וברכביהם של מחבלי חמאס בטבח 7 באוקטובר, שיגשגה בסוריה בתמיכת איראן ובשיתוף חיזבאללה, והחזיקה כלכלית את המשטר הסורי, שכלכלתו התרסקה בעקבות מלחמת האזרחים. התעשייה גילגלה כספים בהיקפים שלא נופלים מאלה שמגלגלים קרטלי הסמים הגדולים במקסיקו ובדרום אמריקה. באל-ג'זירה נטען בתחילת השנה כי סוריה מייצרת 80% מסך הקפטגון העולמי.
מי שהיה האחראי על מפעלי הייצור הוא מאהר אל-אסד, אחיו של בשאר, שנמלט מסוריה, כמו אחיו. מאהר היה מפקד הדיוויזיה הרביעית בצבא הסורי, שזכתה לאורך השנים לכינוי "דיוויזיית הקפטגון", ואשר הוקצתה כדי לדאוג לייצור ולהברחה של הסם.
זיסר: "מעבר לכך שמשפחת אסד וכל מה שמכנים 'הרשת' הרוויחו מיליארדים, זו גם הייתה תעשייה שסיפקה עבודה לאנשים רבים – המגדלים, המעבדים, המרוויחים, חבורה שלמה שקיבלה פירורים והרוויחה כסף במה שנראה קל, בלי מאמץ גדול. בסוריה זה היה בחסות רשמית. להבריח לתוך ירדן כשיש גבול כזה ארוך זה לא סיפור כזה קשה. משם החומר עבר למפרץ הפרסי. לכן אני מניח שיש מספיק גורמים שיש להם אינטרס שהעניין ימשיך לעבוד גם אם ראש הקרטל נעלם".
והם יצליחו?
"בסוריה אין עכשיו משטר, יש השתלטות. בשאר ברח, כרגע יש את ג'ולאני (מנהיג המורדים) שאני מניח שלא ירצה עסק עם הדבר הזה, למרות שדאעש כן שלח ידו לתחום הסמים. אבל ג'ולאני, גם בנאום שלו השבוע בדמשק, דיבר על כך שסוריה הפכה למעצמת קפטגון. הוא מבין שאם הוא רוצה להתקרב למערב, הוא צריך להתרחק מהתעשייה הזו. ועדיין, ייקח שנים עד שתקום מדינה סורית יציבה עם מנגנונים יציבים שתהיה מסוגלת לאכוף את הפסקת הייצור, ולכן אני מניח שעל אש קטנה התעשייה הזו תמשיך לפעול".
מה התגובות במדינות השכנות שסבלו מהזמינות של הסם אצלן?
"מצד אחד שמחים, ומצד שני ברור שיש גם סיכונים ושצריך להיות זהירים. נכון שמעכשיו יהיה יותר קל לשלוט במנגנון, כשהוא כבר לא בידיים של אחיו של הנשיא, כלומר, כשראש הקרטל איננו, אבל המערכת למטה שתפעלה את תעשיית הסמים הזאת תרצה להמשיך כי זה כסף קל ואין להם אלטרנטיבות".
ומה הסיכוי לכך שימשיכו?
"אני נותן לזה סיכוי טוב, כי נכון להיום אין משילות בסוריה, אין צבא ומשטרה, בטח לא בעיירות, בכפרים, באזורי הגבול ששם התעשייה הזו מתקיימת. כולם מבינים שזה פס הייצור שעשה את בני המשפחה השליטה עשירים כקורח, שהכל בזכות גידולי הטבק והסמים, וגם לחיזבאללה יש אינטרס להמשיך את העניין הזה, ולא, לא במסגרת החלטות 1701", הוא צוחק.

ירדן תוקפת בסוריה

מדינות האזור התמודדו במשך שנים עם ניסיונות ההברחה הבלתי פוסקים של סמים מסוריה לשטחיהן. אימת הקפטגון גרמה למתחים לא רק בין סוריה למדינות השכנות, אלא גם בתוך סוריה עצמה. בשנה האחרונה דווח מספר פעמים על תקיפות מטוסי קרב ירדניים שכוונו נגד מבנים הקשורים לסחר בקפטגון בגבול ירדן-סוריה, בעיקר באזור א-סווידא שבדרום מערב סוריה. למרות שהתקיפות כוונו בעיקר למרכזים, מחסנים ובתים הקשורים בצורה כזו או אחרת לסם, לא פעם נהרגו בהן אזרחים סורים חפים מפשע. באחת התקיפות בינואר השנה נהרגו עשרה בני אדם, בהם שתי ילדות מהכפר ערמאן שבמחוז א-סווידא. התושבים יצאו לרחובות למחות נגד המשטר, שהפך את בתיהם ליעדי תקיפות של הירדנים. אחת המפגינות נשאה שלט נגד בשאר אל-אסד: "סוחר הקפטגון נמצא בארמון שלו ולא בערמאן או במלח (שני האזורים שהותקפו)".
באל-ג'זירה נטען שירדן תפסה בשנת 2022 65 מיליון כדורי קפטגון שהיו בדרך לשטחה מסוריה. חלק מהברחות הסמים בגבול עם ירדן מתבצעות בצורה רגלית ואחרות על ידי כטב"מים, המשמשים פעמים רבות גם להעברת אמצעי לחימה. הצבא הירדני נוהג לפרסם באמצעי התקשורת הרשמיים במדינה על כל סיכול הברחה משמעותי.
2 צפייה בגלריה
סוריה הברחה הברחות סמים סם המרץ קפטגון
סוריה הברחה הברחות סמים סם המרץ קפטגון
סוריה הברחה הברחות סמים סם המרץ קפטגון
(צילום: AP )

לדברי ד"ר כרמית ולנסי, חוקרת בכירה וראש תוכנית סוריה במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS, הקפטגון הסורי הבלתי חוקי נמכר במחירים שבין דולר ל-15 דולר לכדור. "בסעודיה, איפה שיש יותר כסף, זה ברף הגבוה של המחירים. בסוריה הוא נמכר בדולר. והמחיר הנמוך מסביר את הצריכה הגבוהה שלו בקרב צעירים במזרח התיכון", אומרת ד"ר ולנסי.
אל"מ לשעבר מירי איזין היא עמיתה בכירה במכון ICT למדיניות נגד טרור, מספרת איך ולמה הפכה סוריה למעצמת קפטגון. "באופן מסורתי, סוריה היא מדינה שבשטחה התנהל ייצור של תעשיית פארמה פשוטה – כדורים לכאב ראש, משחות שיניים, לא משהו מתוחכם כמו של חברות תרופות גדולות, אבל מספיק טוב כדי לפרנס את המדינה ולהיות משווק בעולם. אני עוקבת שנים אחר הנעשה בסוריה, ותמיד הייתי צוחקת שבזכות התעשייה הקטנה הזו, סוריה הייתה אחת היצואניות הגדולות בעולם לאקמול ולמשחת שיניים, וזה נעשה באופן גלוי, עם רישיונות לייצר גם תרופות גנריות פשוטות ולמכור אותן. כל זה היה נכון עד שנת 2006, שאז, אחרי מלחמת לבנון השנייה, המשטר האיראני הקים עבור החיזבאללה תעשיית תרופות מזויפות, כדי לספק לו מקור הכנסה, תחת המעטפת של שיקום לבנון", אומרת איזין.
אבל אצל פושעים כמו אצל פושעים, לא עוצרים בכדורים מפוברקים: על אותו פס ייצור החל חיזבאללה לייצר את הקפטגון. "בחיזבאללה אמרו, תרופות פשוטות ותרופות מזויפות זה נחמד, אבל הכסף הגדול זה בסמים, ובאזור הצפון מזרחי של לבנון, היכן שנמצאת האוכלוסייה השיעית הגדולה, בנה החיזבאללה פסי ייצור שמהם יצאו גם התרופות המזויפות וגם הקפטגון. מי שתפס שליטה על פסי הייצור הללו הוא אחיו של אסד. מכאן שני הגורמים שילבו ידיים: הייצור נעשה בלבנון, והיצוא של הסם התחיל להיעשות מסוריה. הרבה מהכסף הלך למשפחת אסד, וחלק ממנו הלך לחיזבאללה".
איך הסם עשה את דרכו?
"הקפטגון עשה את דרכו מלבנון לסוריה, משם, מאזור החרמון ודמשק, בקו קצר לירדן, המשיך אל קו הגבול עם סעודיה, והדרך לאמירויות קצרה. בפועל, השיעים של חיזבאללה ייצרו סם שהצרכן המרכזי שלו הם סונים בסעודיה ובאמירויות. אבל תעשיית הסם פגעה לא רק בירדן, סעודיה והאמירויות, אלא בכל העולם".
ומה עכשיו?
"או שימשיכו בשקט בייצור וביצוא של הסם להכנסה אישית, או שאם להקשיב לקולות שמשמיעים מי שלקחו את השלטון, התופעה תיעצר. צריך לזכור שזו תופעה שממילא לא הייתה קיימת עד 2012, ולכן כשתקום ההנהגה החדשה בסוריה, ולא משנה אם זו תהיה הנהגה שיוביל ג'ולאני או מישהו אחר, ינסו לחתוך את זה".
יש סיכוי שמיליציה צדדית תקבל את האישור להמשיך לייצר את הסם כדי לא להפסיד את הכסף?
"בהחלט יכול להיות שימשיכו תוך קריצת עין של המשטר החדש. עם זאת, יצוא הקפטגון על ידי סוריה היווה בעיה מרכזית עבור סעודיה, ירדן והאמירויות, והן ילחצו חזק שזה לא ימשיך".
2 צפייה בגלריה
סוריה הברחה הברחות סמים סם המרץ קפטגון
סוריה הברחה הברחות סמים סם המרץ קפטגון
סוריה הברחה הברחות סמים סם המרץ קפטגון
(צילום: SANA via AP)

דמוניזציה מוגזמת

הקפטגון הומצא בשנות ה-60 בגרמניה כדי לשלוט בילדים עם ADHD והתגלה שהוא בעל תכונות ממריצות. מדובר בסוג של ריטלין שבשנות ה-80 יצא מחוץ לחוק בגלל תופעות הלוואי השליליות שיש לו, בהן פסיכוזות, חוסר שינה ממושך, דיכוי תיאבון וגם מחלות לב, כלי דם והתמכרות.
הפרסומים על שימוש בו בידי אנשי דאעש והנוח'בות יצר לו תדמית של סם שטני שגורם לאנשים לעשות דברים רעים. עידו הרטוגזון, היסטוריון וסוציולוג של סמים משני תודעה מהמתוכנית למדע, טכנולוגיה וחברה באוניברסיטת בר אילן, מצנן: "יש נטייה בתרבות שלנו לעשות דמוניזציה לחומרים פסיכדליים ולומר 'זה סם שגורם לאנשים לרצוח ולאנוס והופך אנשים למכונות הרג', אבל האמת יותר פרוזאית. קפטגון הוא ממריץ, כמו שאמפטמינים המריצו את הצבא הנאצי במלחמת העולם השנייה או ממריצים תלמידים כדי ללמוד למבחנים. לא הקפטגון הוא שגרם לנוח'בות לפלוש לישראל ולעשות את הדברים הנוראיים שעשו. הוא נתן להם אנרגיה לעשות את זה בתחושת התעלות ובתחושה של אופוריה שמשחררת עכבות. אבל גם אלכוהול משחרר עכבות ומעורב במקרי אלימות. למה מתרגשים מהקפטגון? כי הוא פחות ידוע ואנשים מתייחסים אליו כאל משהו מיוחד, אבל זה רק עוד סם ממריץ שנמצא בתרבות שלנו ואפשר לקבל בשבילו מרשם מרופא ולהשתמש בו לכל מיני מטרות. תלוי מי משתמש ואיך משתמשים, הרי שימוש לרעה אפשר לעשות בכל חומר. הוא חלק ממשפחת האמפטמינים, יש לו אפקטים די דומים לסמים אחרים במשפחה הזו, וכל המחשבה שיש סם שגורם לאנשים לעשות דברים נוראיים זה שיח שיש לו היסטוריה ארוכה", הוא פוסק.
אפרופו היסטוריה, גם בשנת 2016, כאשר דאעש הרימו ראש וערפו ראשים, הרטוגזון נקרא להביע את דעתו ואמר: "לטפול על סם פסיכדלי התנהגות כל כך איומה, זה כמו שהורים אמריקאים האשימו בסיקסטיז את האל-אס-די בכך שהם לא מבינים את הילדים שלהם".
תסביר את ההשוואה שעשית?
"לוקחים סיפור מורכב מבחינה תרבותית-דתית-פוליטית-חברתית, וטופלים את זה על הסם, בעוד שהסם יכול לשמש בעוד הרבה קונטקסטים אחרים".
גם ד"ר ולנסי לא מציעה לתלות את הזוועות שעשו הנוח'בות בסם, והיא אפילו לא בטוחה שהם השתמשו בו: "אנחנו יודעים שדאעש צרכו אותו ב-2016 בסוריה כשביצעו את מעשי הזוועה שלהם, ואומרים גם שהנוח'בות צרכו אותו, אבל אני לא הצלחתי להשיג שום אישור רשמי לסיפור הזה, וגם אם הייתה תופעה כזו, זה היה שימוש ספורדי של בודדים מהנוח'בות", היא אומרת. "לא מצאתי שהייתה תוכנית מסודרת לספק להם את הסם ושבזכות זה הם ביצעו את מעשי הזוועה. לא צריך להקל ראש בזוועות שהם עשו ולתלות אותן בחומרים כימיקליים. היה הייפ בתקשורת שהנוח'בה היו עם קפטגון ושזה מה שאיפשר להם לעשות את המעשים, אבל מבדיקות שלי זה לא היה המצב. הם באו עם כוונות לרצוח וזה בדיוק מה שהם עשו לצערנו. אני מניחה שעכשיו נראה את הייצור של הסם הזה בהיקפים יותר קטנים, בעיקר אינדיבידואלים שיעסקו בייצור, ובחסר, ואולי זה מה שיאפשר להתמודד יותר בהצלחה עם התופעה".