ההפגנות ההמוניות בבירת גיאורגיה ייכנסו הלילה לשבוע השלישי שלהן, וגם בקרב המפגינים ואנשי האופוזיציה וגם בממשלה השמרנית, נראה שאין דרך לסיים את המשבר.
זה החל באביב: מפלגת "חלום גיאורגי" (עושת דברו של המיליארד בידזינה איוונישווילי, אוליגרך פרו-קרמליני) הגישה את "החוק הרוסי", שהועתק מחוק שחקקה רוסיה ב-2012. לפיו, כל ארגון לא-ממשלתי שיותר מ-20% מתקציבו ממקורות זרים חייב לעבור מעקב.
1 צפייה בגלריה
("יכולים לשבור לי את הלחי, אבל לא את הרוח". מפגינים בגיאורגיה | צילום: רויטרס, Irakli Gedenidze)
מטרת החוק, שלמעשה מחייב ארגוני חברה אזרחית להירשם כארגוני "סוכנים זרים", פשוטה: להגביל את האופוזיציה ועמותות במדינה, שפעולתם מחייבת מימון זר במידה זו או אחרת, ולהרחיק את גיאורגיה מהאיחוד האירופי. הפגנות הענק, לפעמים בנוכחות יותר מעשירית האוכלוסייה, גוועו באחרונה. המפגינים ציפו שהממשלה תפסיד בבחירות באוקטובר.
כל מפלגות האופוזיציה פעלו ביחד בבחירות, בתקווה שהקולות לא יתפזרו והמאמץ נגד הממשלה יישא פרי: אבל "חלום גיאורגי" ניצחו בכל זאת, כשמפלגות האופוזיציה טוענות שמדובר ברמאות: בחירות לא לגיטימיות בגלל שוחד, סחיטה, ואיומים בסדר גודל ענק.
לקואוליציה זה לא הספיק: היא החליטה להעמיד מועמד מטעמה לנשיאות, שחקן כדורגל פרו-רוסי, שלפי כמה גורמים באופוזיציה שדיברתי איתם השבוע - אינו יודע קרוא וכתוב.
השיא היה יום לאחר מכן: מפלגת השלטון הטילה פצצת אטום מיד אחרי הבחירות בנובמבר - ובניגוד לרצונם של יותר מ-80% מהאזרחים ובניגוד לחוקה, הקפיטה את המגעים להצטרפות לאיחוד האירופי עד 2028.
האיחוד האירופי וארצות-הברית הגיבו בחריפות: סנקציות כלכליות והקפאת שיתופי פעולה צבאיים, ואילו אזרחי גיאורגיה הצביעו ברגליהם - ובכל ערב מאז מגיעים עשרות אלפים רבים לשדרה המרכזית של הבירה טביליסי, למחאה צבעונית אך לא-אלימה מול בניין הפרלמנט כשהם עטופים בדגלי גיאורגיה והאיחוד. הם שורקים במשרוקיות ותוקעים בחצוצרות, אבל לא משתמשים בקצה קצהָ של אלימות פיזית.
מולם עומדים אלפי שוטרים עם מכתזיות, אלות ומלאי עצום של גז מדמיע - ובלי שום גבולות ליחס כלפי המוחים. מחצות הם מתחילים לרדוף אחרי המפגינים ולהכותם מכות רצח, כולל על אלו השכובים מחוסרי הכרה.
המפגינים, רובם עוטים משקפי שחייה להגנה מפני הגז, נמלטים באלפים לרחובות צדדיים, אבל רבים מהם לא מצליחים לחמוק. השוטרים עוצרים אותם, והם נלקחים למשפטי-דמה.
אף שבאופוזיציה אומרים שזה לא ייגמר עד שיוכרזו בחירות חדשות, נציג מהקואוליציה אמר לי שאין לכך סיכוי. שאלתי מפגין שעצם בלחיו נשברה מאגרופן של שוטר, עד מתי ימשיך למחות: "הם יכולים לשבור את הלחי שלי, אבל לא את הרוח. נמשיך לבוא, עד המוות אם צריך".
