ב-2019, מיד לאחר שזכתה במדליית ארד בתחרות האחרונה שלה ואחרי 18 שנים בסקי התחרותי (82 ניצחונות בגביע העולמי, שמונה מדליות באליפות העולם ושלוש מדליות באולימפיאדת החורף), הודיעה לינדזי וון שהיא פורשת. זו הייתה פרישה טרגית. הראש של וון רצה להתחרות, הגוף שלה בגד בה. "החיים בלי סקי מהיר, בלי תחרויות סקי", היא אמרה אז, "זו לא מחשבה נעימה".
כעת, בגיל 40 ולאחר החלפה חלקית של הברך הימנית, וון חוזרת לסבב העולמי, עם העיניים למדליה אולימפית ב-2026. המתחרות האחרות מסתכלות עליה בהערצה ובחשש. כולם זוכרים מה קרה לקריירה של וון אחרי הקאמבק הקודם ב-2013: יותר מדי נפילות לגדרות, ודיכאון עמוק.
בסוף השבוע תתחיל להתברר התעלומה: האם וון באמת מתגעגעת לאדרנלין של לעוף במורד ב-100 קמ"ש, או שהיא רק צמאה לתשומת לב. "אומרים שנחמד שם עכשיו", אמרה וון על סנט מוריץ, שם תגלוש שוב בסוף השבוע.
