פרידריך מרץ, מנהיג מפלגת השמרנים בגרמניה (CDU) והמועמד הראשי להיות ראש המפלגה הגדולה ביותר והקנצלר הבא של גרמניה אחרי הבחירות ב-23 בפברואר, הוא ההפך הגמור מאנגלה מרקל, הקנצלרית הקודמת שהגיעה מהמפלגה השמרנית.
הוא נולד במערב גרמניה (וגר באותו מקום עד היום), הוא אבא וסבא לנכדים, קתולי אדוק, ובניגוד למרקל הצנועה שמגיעה ממזרח המדינה, מרץ אינו מתבייש לנופף בעושרו (ומגיע ממקום למקום במטוס הפרטי שלו). כעת, לאחר שגורש מהמפלגה על ידי מרקל בעבר ופנה להשיג את עושרו כבנקאי השקעות, מרץ חוזר להוביל את השמרנים ונתפס בידי ציבורים רבים בחברה הגרמנית כאביר שמגיע להציל את המדינה מכישלונותיה של מרקל: התלות בגז הרוסי, הקשר הגורדי עם הכלכלה הסינית, ובעיקר בעיית המהגרים.
מרץ, שמעולם לא היה דמות פופולרית או כריזמטית שסוחפת אחריה את ההמונים, נבחר שוב לפרלמנט ב-2001 ורק בניסיון השלישי שלו בתחילת 2022, הצליח לזכות בראשות המפלגה. כעת, הוא נמצא על סף הגשמת חלומו הפוליטי, פחות בגלל כישוריו או יכולות ההנהגה שלו, ויותר בגלל העובדה שהיה האופורטוניסט המושלם להחלפת הממשלה היוצאת בראשות הסוציאל-דמוקרטים והקנצלר אולף שולץ.
בעוד שמרץ ומפלגתו ינסו להבליט את התכונות שיעשו אותו חביב על הגרמנים: ממושמע, מדויק, עובד קשה, וחדור מטרה, יריביו הפוליטיים ינסו להעלות על סדר היום את נטייתו להתפרצויות ואמירותיו בעבר כלפי זרים ומהגרים. אלו, בנוסף למדיניות המס שלו, גורמים לרבים להשוות אותו לטראמפ הפופוליסט, שנוא נפשם של גרמנים רבים.
חוץ מבעיית המהגרים והמשבר הכלכלי שמתחיל לצוף בגרמניה (כולל בחברות ענק כמו פולקסווגן), מרץ ייבחן כמובן במדיניות שלו כלפי מלחמת רוסיה-אוקראינה. טראמפ ככל הנראה יכריח את גרמניה ושאר מדינות אירופה לתת כתף כלכלית רחבה יותר לנאט"ו, ומרץ כבר הבטיח כי ימשיך לתמוך באוקראינה ביתר שאת. אבל הבטחה כזו תחייב את גרמניה להלוות כספים ותגרום למרץ לשבור את המדיניות המסורתית של מפלגתו לגבי אי-גרעון בתקציב.
מרץ הוא כמובן תומך נלהב באיחוד האירופי ובשיתוף הפעולה עם המדינות החברות בו, אבל כדי לעצור במעט את נדידת הקולות ל-AFD, המפלגה השנייה בגודלה בסקרים עם 18 אחוז לאחר השמרנים עם 32 אחוז, הוא ומפלגתו נאלצו לסגת לחלוטין ממדיניות השערים הפתוחים של מרקל, ולהתקרב ואפילו לאמץ חלק מהמדיניות של מפלגת הימין בכל הקשור לפליטים, כולל החמרה ובדיקות קפדניות יותר של גבולות גרמניה.
למרות קריאות של כמה מחברי מפלגתו על איחוד אפשרי עם ה-AFD, מרץ הבטיח כי הוא יימנע מחיבורים קואליציוניים למפלגה הקיצונית: "ההבדל בינינו לבינם, הוא ההבדל בין לאומנים שאוהבים את המדינה ושונאים את כל האחרים, לבין פטריוטים שאוהבים את המדינה אבל מכבדים את את כל האחרים".
