יוסי, בן 68, חש בוקר אחד שדפיקות הלב שלו שונות. "זה הרגיש כמו ציפור מרפרפת בחזה", הוא מתאר. הוא ייחס זאת למתח בעבודה, אולם כשהתווספו גם תחושת עייפות לא מוסברת וסחרחורות, החליט להיבדק. האבחנה הפתיעה את כולם: פרפור פרוזדורים. יוסי מעולם לא שמע על התופעה, וגם לא ידע שמדובר בהפרעת קצב לב שיכולה להגביר פי חמישה את הסיכוי לשבץ מוחי.
פרפור פרוזדורים, או "פרפור עליות" (AF), הוא הפרעת הקצב השכיחה ביותר בקרב מבוגרים מעל גיל 65. פרפור הפרוזדורים מתרחש כאשר יש פעילות חשמלית לא מתואמת של עליות הלב, מה שגורם לזרימת דם לא סדירה. כתוצאה מכך עלולים להיווצר קרישי דם, שאם ייסחפו למוח הם עלולים לגרום לשבץ מוחי. הסיכון למצב זה עולה משמעותית עם הגיל, ומתפתח לרוב אצל אנשים עם השמנת יתר או בעיות לב קיימות – אי-ספיקת לב, טרשת עורקים או בעיות במסתמי הלב.
"זאת תסמונת שיכולה להיות שקטה לחלוטין. הרבה אנשים אפילו לא יודעים שהם סובלים ממנה", סיפר פרופ' נתן בורנשטיין, מנהל מערך המוח במרכז הרפואי שערי צדק בירושלים ויו"ר עמותת נאמן, "התוצאות של שבץ מוחי שנגרם מקריש הנסחף למוח מהלב עלולות לגרום למוות, ובמקרים אחרים לנכות משמעותית".
"בניגוד להתקף לב, שבץ מוחי הוא לא מחלה אחת", הסביר פרופ' בורנשטיין, "נהוג לסווג שבץ מוח לשני סוגים עיקריים: הראשון הוא שבץ שנגרם מקריש דם אשר סותם את כלי הדם במוח, והשני הוא שבץ שנגרם כתוצאה מדימום. כ-85 אחוז מכל מקרי השבץ הם מהסוג הראשון, שבץ איסכמי, ואחד מכל ארבעה מקרי שבץ איסכמי נגרם על רקע פרפור פרוזדורים".
פרופ' יורם מערבי, ראש החוג לגריאטריה בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית ומנהל מערך שיקום בקהילה של כללית ירושלים, הלך לפני כשבועיים לעולמו לאחר שנפל מצוק במהלך טיול. ימים קודם לכן התראיין פרופ' מערבי לכתבה והסביר כי "האוכלוסייה המבוגרת נמצאת בסיכון מוגבר לשבץ, בעיקר בגלל הזדקנות טבעית של הלב, אבל חשוב להבין – זה מצב שאפשר וחייבים לטפל בו".
פרופ' מערבי ז"ל ציין כי אלו שנמצאים בסיכון מוגבר לפרפור פרוזדורים הם כאמור מבוגרים מעל גיל 65, אנשים שמתמודדים עם עודף משקל, חולי לב, אנשים עם לחץ דם גבוה, חולי סוכרת ומי שיש להם היסטוריה משפחתית של בעיות לב. "אמנם מדובר באויב שקט, אך ישנם כמה אלמנטים שיכולים להוות סימני אזהרה, ביניהם תחושת דפיקות לב לא סדירות, קוצר נשימה, סחרחורות וחולשה כללית", הוא הסביר.
אבל – וזה אבל חשוב במיוחד – לפעמים אין סימנים בכלל. "לכן חשוב כל כך לעשות בדיקות תקופתיות, במיוחד אם אתם בקבוצת סיכון", הדגיש פרופ' מערבי.
השניים מדגישים כי פרפור פרוזדורים אינו גזירת גורל: אבחון מוקדם וטיפול נכון יכולים לשנות את התמונה באופן דרמטי. בדיקה פשוטה כמו אק"ג, הבוחנת את הפעילות החשמלית של הלב, יכולה לזהות את המצב. אולם המודעות לחשיבות האבחון והטיפול עדיין נמוכה מדי.
"נוגדי קרישה מורידים ב-2/3 את הסיכון לשבץ מוחי, שהוא אחד הסיבוכים המשמעותיים של פרפור עליות. בעבר היה נהוג להמליץ על מדלל הדם קומדין, אך השימוש בו היה לא נוח והקשה על איזון תפקודי הקרישה – מה שגרם לחוסר התמדה של החולים", ציין פרופ' בורנשטיין.
בשנים האחרונות חל מהפך משמעותי: תרופות חדשות נוגדות קרישה נכנסו לסל התרופות, והן נחשבות בטוחות ויעילות יותר. המחקרים מראים שנטילה קבועה שלהן מצילה חיים, במיוחד בקרב חולי פרפור פרוזדורים.
"כשמדובר במטופלים מבוגרים, אנחנו נוטים בדרך כלל לצמצם את כמות התרופות. אבל בפרפור פרוזדורים הגישה היא הפוכה לחלוטין", הסביר פרופ' מערבי, "זהו גורם סיכון משמעותי שדורש טיפול נחוש. העניין הוא שרופאים מהססים לפעמים לטפל בו כראוי כשמדובר בקשישים שכבר נוטלים תרופות רבות. בעבר חששנו מסיבוכי הטיפול, בעיקר מדימומים, אבל מחקרים חדשים מראים תמונה שונה לגמרי. הסיכון משבץ מוחי גדול פי כמה וכמה מהסיכון לדימום כתוצאה מהטיפול. למעשה, הממצאים מפתיעים: כדי שהסיכון לדימום ישתווה לסיכון של שבץ מוחי, אדם מבוגר היה צריך ליפול יותר מ-400 פעמים בשנה. בנוסף, התרופות החדשות שפותחו הן בטוחות יותר ומפחיתות עוד יותר את הסיכון לדימום".
לצד היתרונות הכלכליים של תרופות גנריות, השניים מזהירים מפני החלפת תרופות שלא לצורך. פרופ' בורנשטיין הסביר כי "עיקרון מנחה בטיפול התרופתי הוא שכאשר תרופה מסוימת יעילה ובטוחה עבור המטופל, עדיף להימנע משינויים שאינם הכרחיים. זה נכון במיוחד באוכלוסייה המבוגרת, שם גורמי סיכון כמו אי-תפקוד כלייתי או משקל לא תקין עלולים להשפיע על ספיגת התרופה בגוף".
"שבץ מוחי אינו גזירת גורל", אומר פרופ' בורנשטיין לסיום. "שילוב של טיפול תרופתי נכון ושינויים באורח החיים יכול להפחית את הסיכון בעד 90 אחוז. זה כמעט לחלוטין בשליטתנו. עם הידע והכלים שיש לנו היום, אנחנו יכולים למנוע את רוב המקרים".
מידע נוסף ניתן למצוא באתר עמותת נאמן.
6 צעדים לשמירה על בריאות הלב והמוח
פרופ' נתן בורנשטיין, מנהל מערך המוח במרכז הרפואי שערי צדק בירושלים ויו"ר עמותת נאמן, מספק עצות שיעזרו לכם לשמור על בריאות הלב והמוח
1. פעילות גופנית סדירה: מומלץ לבצע לפחות 150 דקות פעילות בשבוע. הליכה מהירה, שחייה, או רכיבה על אופניים הן אפשרויות מצוינות. לדבריו, "פעילות גופנית מסייעת בשמירה על משקל תקין, מורידה לחץ דם ומשפרת את בריאות הלב וכלי הדם".
2. תזונה ים-תיכונית: אמצו תזונה שעשירה בשמן זית, דגים, פירות, ירקות ואגוזים. "תזונה זו עשירה בנוגדי חמצון ושומנים בריאים שמסייעים בהפחתת דלקות בגוף ושומרים על בריאות כלי הדם".
3. שמירה על משקל תקין: עודף משקל מעמיס על הלב ומגביר את הסיכון לפרפור פרוזדורים ושבץ מוחי. "שילוב של תזונה מאוזנת ופעילות גופנית יכול לסייע בהשגת משקל בריא. התייעצו עם תזונאי/ת לבניית תוכנית תזונה מותאמת אישית".
4. הפסקת עישון: עישון פוגע בכלי הדם ומגביר את הסיכון לקרישי דם. "הפסקת עישון מפחיתה משמעותית את הסיכון לשבץ מוחי".
5. איזון לחץ דם וסוכרת: לחץ דם גבוה וסוכרת הם גורמי סיכון משמעותיים לשבץ מוחי. "שינויים באורח החיים, כמו הפחתת צריכת מלח והגברת הפעילות הגופנית, יכולים לסייע באיזון שני מצבים אלה".
6. בדיקות תקופתיות: ביצוע בדיקות תקופתיות מאפשר זיהוי מוקדם של גורמי סיכון ומחלות. הקפידו על ביקורים סדירים אצל הרופא/ה המטפל/ת ועל ביצוע בדיקות דם שנתיות לבדיקת רמות כולסטרול, סוכר ותפקודי כליות. אם אתם מעל גיל 65, שקלו ביצוע בדיקת אק"ג תקופתית לאיתור פרפור פרוזדורים.
