קודם היה שם צער. צער עמוק, בלתי ניתן להסבר. צער שמלווה בכעס, אבל כעס מהסוג שאין לך מטרה להניף מולה אצבע מאשימה. צער של דמעות מאופקות. משפחה אחרי משפחה, זוגות, יחידנים. הילדים הניחו עשרות דובים מול הכניסה לכנסיית יוהנס, מול בניין העירייה, היכן שאירע הפיגוע. ליד הדובים הונחו אלפי פרחים, זרים ובודדים. מישהי ניגנה בגיטרה, ולידה שרה מישהי שירי הודיה לישו.
"צריכים להיות פה צלילים אחרים, פסקול של כריסמס", אומרת סימון סיבורג, תושבת מגדבורג, "מעבר לסרטים המשטרתיים של זירת הפשע, אנחנו אמורים לשמוע קולות של ילדים שמחים, תקווה, מקום שבו שוכחים מהמלחמות והכלכלה והמהגרים. ולתוך הפנטזיה הזו נכנסה עכשיו המציאות". ואז הגיעו אנשי הביטחון, וסימון אמרה לי: "הו, הנה הנישטצנוץ הגיע להראות את הפרצוף שלו. היה עדיף שיישאר בברלין". היא השתמשה בסלנג גרמני ל"מישהו שאין בו תועלת", והתכוונה לקנצלר שולץ.
שולץ הניח פרחים ודיבר קצרות בכיכר מול בניין העירייה. אפשר היה לשוטט בין הדוכנים של השוק, על הכביש שאליו דהרה שלשום בערב מכונית שכורה, נהוגה בידי הרופא הסעודי טאלב אל-עבדולמוחסן (50). הוא נסע 400 מטר לפני שנעצר על הכביש הראשי, ליד תחנת החשמלית. חמישה הרוגים, יותר מ-200 פצועים. חמישית מהם, אמר לי רופא בבית החולים של האוניברסיטה, במצב קריטי. הצליחו לייצב את מצבם של רבים. בין ההרוגים ילד בן תשע. המחבל נעצר בזירה.
הגלגל הענק ריק
על הכביש בשוק שכבו פיצות שרק הוזמנו, שקדים ובוטנים מסוכרים, ערימה של שמיכות שהובאו לכסות את הפצועים, חבילה ריקה של כפפות סטריליות. הקרוסלות עמדו ריקות, וגם הגלגל הענק. ממש לא נעים לראות שוק חג מולד סגור.
כששולץ הלך, התחילה נהירה עצומה של אנשי ימין, בעיקר צעירים לכיוון הכנסייה. היה אפשר לזהות אותם בקלות: עיניהם בערו מכעס. הגברים בתסרוקות היטלר, הבנות בשיער צבוע בכתום או אדום. כולם החזיקו בידיהם נרות בתוך מתקן. הם חיכו לטינו כרופאלה, מנהיג ה-AFD, מפלגת הימין שזוכה לתמיכה עצומה באזור ובעיר.
הם חיכו למוצא פיו. למשהו שיתניע את הזעם שלהם. אבל אם היה מרכיב אחד חזק יותר מהכעס והצער, הרי שהיה זה הבלבול. הלילה התחיל נהדר עבור הצעירים הללו: ראשית, אילון מאסק צייץ שרק מפלגת אלטרנטיבה לגרמניה תציל את גרמניה, ואז הגיע האסון בידי מוסלמי שהיגר לגרמניה, עובדות שאיששו את כל תפיסות עולמם. אבל אז התברר שהרופא טאלב שונא את האיסאלם יותר מהם, שהוא רואה איתם עין בעין את הפחד והאימה מפני האיסלאמיזציה של גרמניה. הוא לא השאיר שום מרווח לתעל אליו את הכעס על פיגוע טרור בידי מוסלמי. זה היה פיגוע טרור של מוסלמי שרוצה להיות אחד מהם.
כרופאלה נשאל על ידי עיתונאי אם הוא ידע שעבדולמוחסן העריץ אותו ואת המצע שלו. כרופאלה התחמק מתשובה. מאוחר יותר מיהר אחד מדוברי אלטרנטיבה לגרמניה להדגיש שהרופא טאלב לא היה חבר במפלגה.
היו גם מי שכל האירוע הקשה הזה גרם להם לאנחת רווחה. כמו עלי בן ה-24 ממספרת הגברים "אוריינט סטייל". "גם ככה מגדבורג זה לא מקום מאיר פנים לאנשים כמוני", הוא אומר בהפסקת סיגריה מחוץ למרכז הקניות. המספרה, בניגוד לשאר העסקים, עבדה בפול-ווליום. לא היה מקום אחד ביומן לשמונת הספרים שעובדים בה. "כששמענו על זה אתמול, היה בי צער ופחד. הם לא צריכים סיבות לחפש אותי, אבל יותר מאוחר הבנו יותר פרטים עליו. שהוא אנטי-מוסלמים, שהוא אוהב את המפלגות ששונאות מהגרים. הבנו את מה שהגרמנים חייבים להבין: שהימין הרבה יותר מסוכן מאיתנו".
האזהרות שהועברו לגרמניה
אל-עבדולמוחסן שכר רכב מסוג ב.מ.וו עם לוחיות רישוי של מינכן, זמן קצר לפני שדהר אל המבלים בשוק. הוא נסע כ-400 מטר אל תוך הקהל. רבים נפגעו ונפלו על הרצפה.
מדובר בפסיכיאטר סעודי בן 50. לפי הדיווחים, בחודשים האחרונים מצבו הנפשי התערער עקב העובדה ש"גרמניה מניחה לאיסלאם להשתלט עליה", כלשונו. אל-עבדולמוחסן כאמור אף הביע הזדהות עם מפלגות הימין שונאות המהגרים. ב"די ולט" וב"דר שפיגל" דווח כי הוא הגיע לגרמניה ב-2006, עבד בבית חולים בעיר והתגורר במרחק של כ-40 ק"מ ממנה, בברנבורג.
לפי הדיווחים בגרמניה, אל-עבדולמוחסן נולד בעיר אל-חופוף בסעודיה, וקיבל מעמד של פליט בגרמניה לאחר שטען לרדיפה ולאיומים על חייו מכיוון שהפנה את גבו לאיסלאם. גורם סעודי אמר שבעקבות ההתבטאויות הקיצוניות ברשת, סעודיה הזהירה את גרמניה מפניו. לפי הפרסום, האזהרות התקבלו פעמים רבות מאז שהרופא עזב את סעודיה. התקשורת הגרמנית דיווחה כי אשתקד, בתום בחינת הנושא, קבעו הרשויות כי הוא אינו מסוכן. בכל מקרה, הכתובת הייתה על הקיר. הדורס זעם בעבר על היחס לפליטים בגרמניה ואמר שהוא “רוצה לשחוט אנשים”.
