אמש נערך ברוב עם והדר קרב הענקיות בין מכבי ת"א למכבי חיפה בגמר גביע הטוטו, שמציין העונה 40 שנה להיווסדו. הכל התחיל ב-1984, כשבהתאחדות חיפשו דרך להגדיל את הכנסות הקבוצות ולספק להן ולשחקניהן תעסוקה באמצע השבוע ובשבתות הפנויות של פגרות הנבחרות (כן, היה דבר כזה כבר אז). אלא שהמפעל השלישי בחשיבותו, שעדיין נקרא גביע הליגה, יצא לדרך בצליעה. רוב הקבוצות ראו בו נטל מיותר ועלו למשחקים עם הרכבים משניים, וגם ההכנסות לא היו משהו. בית"ר והפועל ירושלים מכרו במחזור הראשון להצגה הכפולה בימק"א 1,050 כרטיסים בלבד, וזה עוד הרבה לעומת מכבי והפועל ת"א שמכרו 700 כרטיסים להצגה הכפולה בבלומפילד ו-50 כרטיסים שנמכרו לשני המשחקים בשכונת התקווה.
הקבוצות הגדולות לא התייחסו ברצינות למשחקים, וקפטן מכבי ת"א אבי כהן אפילו אמר: "הכדורגלנים אינם עבדים שחורים של הטוטו. זו מעמסה מיותרת לקבוצות ולשחקנים. אלו משחקים חסרי משמעות לחלוטין". קבוצה גדולה אחת דווקא לא הקלה ראש, בית"ר ירושלים, שהלכה על הטרבל. בית"ר סיימה את שלב הבתים עם חמישה ניצחונות, הפסד בודד והפרש שערים של 6:16. בחצי הגמר היא הביסה את שמשון ת"א 2:5 ובגמר חיכתה לה קבוצה נוספת שהלכה על התואר בכל הכוח - מכבי יבנה הקטנה.
יבנה הוגרלה לבית חזק עם האלופה והמוליכה מכבי חיפה, מכבי ת"א ומכבי פ"ת, אלא ששלושתן לא לקחו את המפעל ברצינות. יבנה הבטיחה מוקדם יחסית את הישארותה בליגה והמאמן זאב זלצר הציב באופן קבוע את ההרכב החזק ביותר שעמד לרשותו. הקבוצה התבססה על שחקנים מקומיים עם חיזוקים וכללה בין היתר את השוער פרדי לסנר, ראובן אלקבץ, דוד בוארון, חיים אזולאי, יהודה זגורי, אשר סלומון, מירו בן-שמעון, מנשה עלוואה, הקפטן ציון יעקב (פוגל) שגדל בעלייה כפר-סבא וחלוץ צעיר שהושאל ממכבי ת"א בשם אלי דריקס. הוא היה זה שכבש את השער הראשון של יבנה במפעל מול מכבי חיפה בקריית-חיים לפני שזאהי ארמלי עלה במחצית השנייה והשווה. במשחק השני ניצלה יבנה את היעדרם של אייל בגלייבטר, עודד מכנס וניסים ברדה כדי לנצח את מכבי פ"ת 1:2. למשחק במחזור השלישי הגיע מאמן מכבי ת"א איציק שניאור עם פתק, כי הוא פשוט לא הכיר חלק משחקני הנוער שהועמדו לרשותו. יבנה ניצחה 1:2 ובסופו של דבר עלתה לשלב הבא.
משחק חצי הגמר מול הפועל באר-שבע הופסק שתי דקות לתוך ההארכה במצב של 1:1 בגלל גשם שוטף, ובמשחק החוזר ניצחה יבנה 0:2. במשחק הגמר, שנערך ב-7 במאי 1985 באצטדיון ר"ג, הייתה פייבוריטית ברורה: בית"ר ירושלים של אלי אוחנה, אורי מלמיליאן, יוסי מזרחי וחבריהם. היא גם הובילה 0:1 בהפסקה משער של אבי גולדר, אבל שמעון פרץ ויורם אוחיון עשו מהפך מדהים. זה היה התואר הראשון והיחיד בתולדות מכבי יבנה, שירדה אחרי שנתיים לליגה השנייה. בית"ר זכתה באותה עונה בגביע המדינה וסיימה במקום השני בליגה. מועצת ההימורים לקחה עונה אחר כך את המפעל תחת חסותה ומאז הוא נקרא גביע הטוטו.
