ארבעה חודשים לאחר שהחטופים הירש גולדברג-פולין, אורי דנינו, עדן ירושלמי, אלכס לובנוב, אלמוג סרוסי וכרמל גת זיכרונם לברכה נרצחו על ידי שוביהם במנהרה בשכונת תל א-סולטאן ברפיח, בזמן שכוחות הצבא פעלו באזור - הציג אתמול צה"ל את תחקיר האירוע למשפחות השכולות.
מהתחקיר, שהציג פיקוד הדרום, עולה כי בידי צה"ל הייתה סבירות נמוכה עד נמוכה-בינונית בכל הקשור למידע על הימצאות אפשרית של חטופים באזור שבו פעלו הכוחות נגד גדוד חמאס מקומי - וכי אם היה מידע כזה, הכוחות לא היו פועלים באזור או פועלים בצורה אחרת לגמרי. עם זאת, בהודעת דובר צה"ל אמש צוין כי "תמרון צה"ל במרחב, הגם שהיה מדורג וזהיר, השפיע נסיבתית על החלטת המחבלים לרצוח את ששת החטופים".
בצה"ל אומרים כי מאז האירוע בוצעו שינויים והופקו לקחים בכל הקשור לשיטות הפעולה הקרקעיות בלחימה ברצועה, במיצוי האמל"ח והמודיעין, ובטכנולוגיות נוספות שנכנסו כדי למנוע ככל הניתן שמקרים כאלה יתרחשו שוב. הפרשה המחישה ביתר שאת את ההערכה בצה"ל, שתקפה אף יותר כיום, ולפיה חמאס מוציא להורג כמדיניות סדורה חטופים ישראלים אם הוא שומע התקרבות של כוחות צה"ל לחוליות שמחזיקות בהם.
עוד עולה מהממצאים כי מנהיג חמאס יחיא סינוואר, שחוסל במקרה כחודש וחצי לאחר רצח החטופים, שהה במרחב סמוך להם - אך לא בהכרח פגש אותם או החזיק בהם בעצמו. גם פרחאן קאדי, החטוף שנמצא בחיים במנהרה סמוכה כמה ימים קודם לכן, העיד לפי ממצאי התחקיר כי לא נתקל בסינוואר ולא פגש בחטופים אחרים. קאדי סיפר גם כי שוביו, שנמלטו מהמנהרה שבה הוחזק, דרשו ממנו להישאר במקום ולא לזוז.
ההערכה: המחבלים חוסלו
קאדי אותר לבדו וללא מודיעין מקדים על הימצאותו בנקודה. בנוגע לשאלה האם כוחות צה"ל עצרו לגמרי את הפעולה הקרקעית לאחר הימצאותו בחיים ב-27 באוגוסט, ולו עבור הסיכוי הקטן שיש עוד חטופים חיים באזור, אמרו בצה"ל כי אכן בוצעה הקפאה והערכת מצב מחודשת בשעות שלאחר מציאתו, וגם התאמות בתצורת הלחימה של הכוחות - אך לא הפסקה ונסיגה לאחור. גם לאחר החילוץ, מסר דובר צה"ל, לא היה בידי הצבא מודיעין על הימצאות חטופים נוספים במרחב בעת הזו.
בין היתר, מסבירים בצה"ל, לאחר מציאת פרחאן ובטרם אותרו גופות החטופים, זוהו שלושה מחבלים שנעו במרחב עם סדינים שכיסו אותם. צה"ל לא ירה לעברם במשך זמן ממושך, אלא עשה הכול כדי לתפוס אותם בחיים כחלק מאותו משנה זהירות שננקט.
התחקיר הסופי גם חוזר על נתון משמעותי שעלה כבר בתחקיר הראשוני שפורסם, ולפיו שני מחבלים שחוסלו באותם ימים במרחב על ידי כוח מחטיבת הנח"ל היו בסבירות גבוהה מאוד, עקב ממצאים פורנזיים שאותרו, אלו שהחזיקו ורצחו את ששת החטופים.
2 צפייה בגלריה
מימין למעלה: הרש גולדברג-פולין, עדן ירושלמי, אורי דנינו. מימין למטה: אלמוג סרסוסי, כרמל גת, אלכס לובנוב
(צילום: באדיבות אלבום משפחתי, AP )
"במרחב פעלו כוחות משייטת 13 ומחטיבת הנח"ל שהיו זהירים מאוד בפעילותם, ולכן גם הצליחו למצוא את פרחאן בחיים", הסבירו בצה"ל, "לא הפעלנו בהתאם את כל האמצעים הכבדים בזמן ההתקפה על השכונה, גם כאשר זיהינו וחיסלנו מפקדים של חמאס מהגדוד המקומי כאשר ניסו לברוח. המודעות של הלוחמים לשבויים ונעדרים היית נכונה בזמן אמת, והם פעלו באופן הדרגתי חרף הסבירות הנמוכה לנוכחות חטופים באזור. כשלנו בהשבתם של חטופים אלו לביתם. לאחר מציאת פרחאן נקטנו אמצעי ביטחון נוספים בדרך הלחימה שלנו באזור, וגם לא מצאנו סימני מאבק של החטופים בשוביהם".
השאלות שנותרו פתוחות
החטופים נמצאו במנהרה ב-31 באוגוסט. הם נרצחו כיממה לפני שכוחות צה"ל הגיעו למנהרה, ואותרו עם סימני ירי כשתנאי הזנחה קשים ניכרים על גופם. בין היתר, ניכר שהם לא התקלחו זמן רב, ועל אחד החטופים או החטופות נמצאו סימני קשירה. בנוסף, היו אינדיקציות לפציעות קודמות של החטופים שנפצעו בעת החטיפה, שטופלו לאורך הזמן. גופותיהם של השישה נמצאו כשהן פזורות במנהרה במקבצים, והן לא היו שכובות זו לצד זו. לא ניתן לקבוע אם התנהל מאבק כלשהו לפני שנרצחו על ידי המחבלים.
החטופים הוחזקו במנהרה קטנה וצרה מאוד, שבה התקשו לעמוד זקוף, ורק שניים מהם היו יכולים לשכב בה בו-זמנית לרוחב. לא היו במנהרה פתחי אוויר, והחטופים התקשו לנשום בה. בנוסף, לא היו לחטופים שירותים או מקלחות, והם קיבלו בקבוקי מים ששימשו למקלחות וגם לשתייה. היה להם מעט מאוד אוכל בשבי, הם הורעבו וירדו משמעותית במשקל. גופתה של עדן ירושלמי ז"ל אותרה כשהיא שוקלת 36 ק"ג בלבד.
עינב דנינו, אמו של אורי דנינו ז"ל, אמרה כי "הרבה דברים חדשים לא חודשו. לצערי הבן שלי לא חזר בחיים אבל זכיתי לקבל אותו שלם ולקבור אותו, יש כאלה שגם לזה לא זוכים. שאלתי כמה זמן אורי היה שם והם לא ידעו להגיד לי. היו לי הרבה שאלות והם לא ידעו. זה היה כל כך כואב ועצוב לראות אותם איך הם נרצחו. מצד שני, זאת סגירת מעגל. הם הראו לנו את הילדים שלנו במנהרה, אני לא רוצה להרחיב על זה. זה כאב. אבל אחרי חודשים של ציפייה, רציתי לראות ולדעת עוד ועוד".
לדברי גיל דיקמן, בן דודה של כרמל גת ז”ל, התחקיר אימת את כל החששות הכי גרועים של משפחות החטופים: "המחבל שירה בכרמל הרגיש את הלחץ הצבאי ולחץ על ההדק. כולם ידעו שהלחץ הצבאי יסכן חטופים - והחליטו להמשיך. ראש הממשלה ושר הביטחון ידעו ובכל זאת החליטו להמשיך. הם שולחים את החיילים המדהימים שלנו למשימה נוראית. מספרים להם שהם מצילים חטופים, כשהם יודעים שהם מסכנים חטופים. הדרג הצבאי לקח אחריות על המחדל. מתי הדרג המדיני ייקח אחריות?"
במטה המשפחות להחזרת החטופים אמרו כי “אנחנו כואבים את כאבן המחודש של המשפחות. התחקיר מוכיח פעם נוספת כי לחץ צבאי הורג חטופים. השבת החטופים תתאפשר רק באמצעות הסכם מדיני. כל רגע שעובר מעמיד את חיי החטופים בסכנה מיידית, ומקשה על השבת הנרצחים והחללים לקבורה ראויה”.
