אליהו שאקי (24) הבטיח לעצמו לעשות הכל כדי לא להיות שונה מאחרים למרות שנולד עם תסמונת דאון. "אני יודע שזה לא פשוט, אבל הבטחתי לעצמי ואני מקווה להמשיך להצליח", הוא אומר. "אחד החלומות הגדולים שלי היה להיות שחקן. בתור ילד ישבתי וראיתי כל הזמן סדרות ותוכניות בטלוויזיה וקיוויתי שזה יקרה. אפילו שיחקתי קצת. בהתחלה היה לי פחד במה, אבל הסתדרתי". עכשיו, אחרי ששיחק במשך שלוש עונות בסדרת הנוער "זיגי", לצד אנה זק, הוא משחק בסרט "בחורים טובים 2" שביים ארז תדמור וזוכה להצלחה. "כבר ברגע הראשון בצילומים היה לי חיבור נהדר עם ניב סולטן המהממת, עם מאור שוויצר ועירית קפלן", הוא מספר. "זאת הייתה חוויה נהדרת. ארז תדמור אמר לי כל הזמן לא לדאוג, שיהיה בסדר, שאני אאמין בעצמי, והוא צדק".
1 צפייה בגלריה
yk14195104
yk14195104
(שאקי עם ניב סולטן ובמאי "בחורים טובים 2" ארז תדמור. "אני מקווה שאנשים אחרים עם צרכים מיוחדים יראו אותי ויבינו כמה רחוק אפשר להגיע כשרוצים" | צילום: ארז תדמור)
"בחורים טובים 2", סרט ההמשך ללהיט "בחורים טובים", הוא סיפורו של ברוך אוירבך, בחור ישיבה בוגר שכבר מזמן פיספס כל הזדמנות להינשא, ומשמש כעוזר הנאמן של השדכנית מלכי (עירית קפלן). כשמלכי מטילה עליו את המשימה ללוות את בתה הצעירה שירה משדה התעופה, הוא מחליט שהגיע זמנו להתחתן, ומבקש את עזרתה של מלכי. זו מנסה לשדך לו דווקא את רות (ניב סולטן), שאחיה הצעיר ישראל מאיר (אליהו שאקי) לוקה בתסמונת דאון, מה שמוריד את ערכה בשוק השידוכים החרדי.
"אליהו בנאדם מקסים ומקצוען אמיתי", אומרת עירית קפלן. "הוא הגיע חד ומוכן לתפקיד ותיקתק אותו בלי בעיות. הרגשתי בצילומים איתו כמו עם כל שחקן אחר. היה מאוד מהנה לעבוד איתו. הוא פרטנר קשוב ומוכשר. פשוט מקצוען". גם ארז תדמור גאה בו: "אליהו התנהג כמו כל שחקן אחר. לא הייתה לו מגבלה מסוימת. הוא למד כל דבר והיה פרפקט. כשחקן הוא יודע לרגש וזה מה שהוא עשה. הוא גם נתן לי עצות. הייתה לי חוויה גדולה לעבוד איתו והלוואי שיהיו לי עוד הזדמנויות לשתף איתו פעולה".
אליהו, איך הסתדרת בצילומים?
"הפחד שלי זה הדיקציה שלי – לפעמים, כשאני נלחץ, נתקעות לי המילים ואני קצת מגמגם, ועבדתי על זה קשה. השחקנים אמרו שאני 'עובד קשה בשביל להצליח'. הם נתנו לי תחושה שאני שייך, שאני חלק מהם. המטרה שלי היא שיראו אותי כמו כולם. תסמונת דאון זה בסך הכל כרומוזום אחד יותר בגוף. אני ברמת תפקוד גבוהה".
אילה קופר, מורה למשחק ובימאית תיאטרון, מלווה את אליהו מקצועית מתחילת דרכו בתעשיית הבידור: הכנות לאודישנים, לימוד טקסטים, הגשה, עבודת התאמה מקיפה מול ההפקה, הבמאי והשחקנים, וליווי צמוד לסט הצילומים. אילה: "אליהו שחקן נשמה, מקצועי ומשקיען, הוא הכי מקצועי על הסט. לאורך השנים נוצרו בינינו חיבור מיוחד ואמון, שתי תכונות שמאפשרות לאליהו לנסוק ולפרוח מקצועית".
שאקי נולד בירושלים לאוסנת זוהרה ושמואל שאקי, הצעיר מבין שלושת ילדיהם. "המשפחה שלי החליטה לדאוג לזה שאני אגדל כמו כולם", הוא אומר. "חוויתי את הילדות שלי כמו כל ילד אחר".
"עד שאליהו נולד לא היה לנו מושג שיש לתינוק תסמונת דאון", אומר אביו שמואל, שאיתו מתגורר אליהו. "הבדיקות שלפני הלידה לא הראו שום דבר. בלידה הרופא שאל את אמא שלו אם אנחנו יודעים מה עושים עם תסמונת דאון, ואז הבנו. אמא שלו ואני עשינו הכל כדי שיגדל כמו כולם. החלטנו שהוא לא ירגיש שונה, שהוא משימת החיים שלנו. הוא למד בבתי ספר שבהם שילבו ילדים רגילים וילדים עם צרכים מיוחדים, והרגיש חבר של כולם.
"הוא התנדב לשרת בצבא בשלישות ועכשיו הוא לומד, כבר שנה שנייה, קורסים למשחק בסטודיו של ניסן נתיב בירושלים. התסמונת של אליהו לא הפריעה לו לקבל את התפקיד המרכזי בסדרה 'זיגי' ועכשיו ב'בחורים טובים', והכל בזכות השילוב שלו במסגרות עם ילדים נורמטיביים שלא גרמו לו להרגיש שונה. הוא פורץ דרך. אני גאה בזה שהבן שלי הוא השחקן הראשון בארץ עם תסמונת דאון, ואני מקווה שיהיו עוד שחקנים כמוהו. זאת משימה חשובה".
מה מיוחד באליהו?
"הוא טוב לב. הוא שינה אותי בתור בנאדם. בזכותו הפכתי להיות טוב יותר. העולם דורש מאיתנו להיות מושלמים, אבל החיים שונים".
אליהו: "גם כשקשה לי אני תמיד מחייך. אני מרגיש בר מזל. המשפחה והחברים הם הדרייב שלי. הם נותנים לי כוחות. אני לא מרגיש שונה, ואף פעם לא הרגשתי. החולשות שלי הן גם החוזקות שלי. אני לא פוחד מכישלונות. איפה שלא אצליח, אני אלך למקום אחר או אשתדל יותר".
על מה אתה עוד חולם?
"כתבתי שיר שנקרא 'החיוך שלך', על כך שאני מחפש מישהי שתאהב אותי כמו שאני ותחבק אותי. השיר אומר, 'המבט שלך פוגש אותי כל יום מחדש' וגם 'החיוך שלך הוא הכי מתוק בעולם'. אני שר מהלב. בשיר אחר אני אומר, 'תודה גם על הקשיים שלא ויתרתי'. אמא שלי אומרת שהעולם שלנו דורש מכל אחד להיות מושלם, ואין דבר כזה מושלם. מבחינת ההורים שלי אני מושלם. לא משנה אם יש לי תסמונת דאון או לא, אני כמו כל אחד אחר.
"אני יודע שתמיד ייתנו לי תפקידים של מישהו עם תסמונת דאון, אבל אני רוצה שייתנו לי גם תפקידים אחרים. אני מקווה שאנשים אחרים עם צרכים מיוחדים יראו אותי ויבינו כמה רחוק אפשר להגיע, כשרוצים, ולא יחששו לנסות להגשים את החלומות שלהם". •
"גם כשקשה לי אני תמיד מחייך. אני מרגיש בר מזל. המשפחה והחברים הם הדרייב שלי. הם נותנים לי כוחות. אני לא מרגיש שונה, ואף פעם לא הרגשתי. החולשות שלי הן גם החוזקות שלי. אני לא פוחד מכישלונות"