אבק המלחמה בצפון החל לשקוע, אך בשבועות האחרונים עולה תחתיו מציאות מדאיגה שכמעט ונשכחה עם פינויים של רבבות מתושבי הגליל העליון. הגליל העליון, שרק החל להתאושש מהפגיעה הקשה בתשתיות ובכלכלה המקומית, ניצב כעת בפני אתגר נוסף – ניסיונות של ארגוני פשיעה לנצל את המצב הרגיש, ולהטיל אימה על קבלנים, בעלי עסקים וחקלאים באמצעות גביית דמי חסות. "זה היה ברור לנו שזה יקרה, זה רק עניין של זמן", אמר ניצב משנה אלי סילוק, מ"מ מפקד מרחב כנרת במחוז הצפוני.
המציאות בשטח מאששת את חששות המשטרה. בדיון שקיים יו"ר ועדת הנגב והגליל, ח"כ מיכאל ביטון (המחנה הממלכתי), בגליל העליון לפני שבוע, הדגישו התושבים כי כל תוכנית לשיקום האזור חייבת להציב בראש סדר העדיפויות את המאבק בסחיטת דמי החסות.
"התושבים בגליל חיים תחת שלטון זר", טען בדיון זוהר כהן, מנהל הפעילות של תנועת "עד כאן". התנועה, שהוקמה לפני כשנתיים, מאגדת בעלי עסקים מהגליל ומהגולן במאבקם נגד הפרוטקשן, ומעניקה תמיכה לאלו המסרבים להיכנע לדרישות הסחיטה של העבריינים כלפי בעלי עסקים, קבלנים, חקלאים ורשויות מקומיות. "בשלושת החודשים האחרונים שרפו באזור משאיות, יקב ותקפו בית ספר, ואף פגעו בשלוש חוות סולאריות והשחיתו כרמים". כהן דרש בשם חבריו: "לא תהיה הצלחה לשיקום הגליל בלי שהפרוטקשן ייגדע".
בחסות הפחד: כך חוזרת השיטה
תחת מעטה כבד של שתיקה ופחד, מתרבים הדיווחים על סחיטת בעלי עסקים שחזרו לפעילות. העבריינים האלימים דורשים להיות "שותפים" ברווחיהם של אזרחים שומרי חוק, ומאלצים אותם לשלם עבור הזכות הבסיסית להתפרנס באזור.
תושבים בקריית-שמונה טענו כי בין אתרי ההרס ועבודות הקבלנים לשיקום נזקי חיזבאללה, מסתובבות גם הדמויות המוכרות שדואגות לעסקיהם המפוקפקים, ומחכות שהקבלנים יבינו את הרמז ויפנו אליהם כדי לבקש את חסותם ולזכות להגנה מפניהם. חלקם מעדיפים להיכנע לדרישות, מתוך חשש לחייהם ולרכושם, אחרים בוחרים להתריע למשטרה, אך נתקלים לעיתים בתחושה של חוסר אונים.
המשטרה, מסביר סילוק, נערכה מבעוד מועד ל"יום שאחרי" המלחמה, מתוך הבנה שהזרמת משאבים לצפון לצורך השיקום תמשוך אליה גם גורמים פליליים. "הציבור לפעמים מעדיף לשלם ולהגיע לאיזשהו הסדר ולא לערב את המשטרה", אמר סילוק. "אני יכול רק להצטער על כך. אני חושב שהציבור צריך להבין שאם הוא לא ישתף איתנו פעולה, אם הוא לא ידווח, אם הוא לא יבוא ויפנה אלינו, זה יקשה עלינו לבצע את מלאכתנו".
על פי סילוק, המשטרה פועלת גם במקרים שבהם אין תלונה רשמית והיא חושדת כי נזקים שנגרמו לאזרחים בוצעו על רקע דרישות דמי חסות, או על בסיס מידע שאזרחים שומרי חוק מדווחים לה. "כדי לפתוח בחקירה, המשטרה לא צריכה תלונה, היא צריכה רק שיובא לידיעתה שנעברה עבירה, ואז היא צריכה לפתוח בחקירה" הצהיר. "אנחנו זקוקים לפרסום ההצלחות, לא בשביל טפיחה על השכם, אלא כדי להראות לציבור שהפנייה למשטרה משתלמת. לצערי, נראה שרק הכישלונות מעניינים".
"איום מבית"
בין משתתפי הכנס של ועדת הכנסת לנגב ולגליל, היו גם אנשי מילואים רבים שנלחמו על הגנת המדינה בלבנון ושוחררו זה מכבר. "את חטיבות החי"ר המתמרנות היה צריך להוריד עכשיו גם לעמק החולה ולפשוט איתן על הכפר טובא זנגריה ולהסיר את האיום מבית", זעקו המילואימניקים.
"האמירות האלה לא משעשעות אותי", נזעק סילוק להגנת תושבי הכפר שסובלים בראש ובראשונה מפני אלימות משפחות הפשע שפועלות בתוכו ומתוכו. "אנחנו לא יכולים להשוות את טובא לכפר כילה שמעבר לגבול. יש שם אוכלוסייה נורמטיבית והרבה אנשים טובים שחיים במקום ומתפרנסים בכבוד ותורמים לרווחת האזור ולכל תושביו. אבל שוב, יש שם גורמים ואלמנטים פליליים, ואנחנו מכירים אותם אגב, הם לא חדשים לנו", סיכם.
סילוק מציין את שיתוף הפעולה של ח"כ צביקה פוגל, יו"ר הוועדה לביטחון לאומי וראש מועצת טובא זנגריה לשעבר עם המשטרה: "הוא שותף משמעותי, הוא קשוב, הוא היה בישיבות, הוא יודע מה צריך", תיאר. "אני גדלתי כאן, אני מכיר פה כל כך הרבה אנשים, אני מכיר את החקלאים, את מי שעוסק בתעשייה. זו פגיעה אישית עבורי, משהו שהדעת לא סובלת. לשמחתי יש לי את ההזדמנות לנסות ולהשפיע באירוע הזה, ואני מקווה שגם לנצח".
"בשלושת החודשים האחרונים שרפו באזור משאיות, יקב ותקפו בית ספר, ואף פגעו בשלוש חוות סולאריות והשחיתו כרמים"
